פרסום:
דברי תורה שופר
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים70 תוצאות
באלו שופרות ניתן לתקוע בראש השנה
גל גל
בס''ד ראש השנה: באלו שופרות ניתן לתקוע בראש השנה פתיחה בפרשת פנחס, כחלק מפרשת המועדות, מובא הציווי לעשות 'יום תרועה' באחד לחודש השביעי, הלוא הוא חודש תשרי: '' וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשּׁ
גל גל
בס''ד ראש השנה: באלו שופרות ניתן לתקוע בראש השנה פתיחה בפרשת פנחס, כחלק מפרשת המועדות, מובא הציווי לעשות 'יום תרועה' באחד לחודש השביעי, הלוא הוא חודש תשרי: '' וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשּׁ
תקיעות השופר
יניב
'תנו רבנן: מנין שבשופר? ת"ל (ויקרא כה, ט): "והעברת שופר תרועה". אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר: "בחדש השביעי", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי", ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? שיהיו כל תרועו
יניב
'תנו רבנן: מנין שבשופר? ת"ל (ויקרא כה, ט): "והעברת שופר תרועה". אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר: "בחדש השביעי", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי", ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? שיהיו כל תרועו
"לשמוע קול שופר...
משה אהרון
בס"ד "לשמוע" - קול שופר. --------------------------------- הציווי לשמוע קול שופר איננו אך לשמיעה בעלמא. אלא לאותה השמיעה שיש בה גם משום הבנה ועשייה בדמות פעלתנות מחשבתית דהיינו מה שקרוי :
משה אהרון
בס"ד "לשמוע" - קול שופר. --------------------------------- הציווי לשמוע קול שופר איננו אך לשמיעה בעלמא. אלא לאותה השמיעה שיש בה גם משום הבנה ועשייה בדמות פעלתנות מחשבתית דהיינו מה שקרוי :
בתקע שופר.....
משה אהרון
בס"ד. בתקע שופר ..... -------------------------- השופר :"משפר" - מעלה : את רמת ההשגחה האלוקית מרמה של "אלוהים" לרמה של השגחה של "שם הוויה". מזמין את הקב"ה להיותו נוכח בתוכינו בהשגחה מלאה.
משה אהרון
בס"ד. בתקע שופר ..... -------------------------- השופר :"משפר" - מעלה : את רמת ההשגחה האלוקית מרמה של "אלוהים" לרמה של השגחה של "שם הוויה". מזמין את הקב"ה להיותו נוכח בתוכינו בהשגחה מלאה.
תקיעת שופר מזכירה את עקידת יצחק בן אברהם
יניב
'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (ר"ה טז,א). רבי אבהו אומר שהשופר מזכיר א
יניב
'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (ר"ה טז,א). רבי אבהו אומר שהשופר מזכיר א
תקיעת שופר כלפני ולפנים
יניב
'כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן ... עולא אמר: היינו טעמא דרבנן, כדרב חסדא; דאמר רב חסדא: מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ולא?! וה
יניב
'כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן ... עולא אמר: היינו טעמא דרבנן, כדרב חסדא; דאמר רב חסדא: מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ולא?! וה
עשרה עניינים בשופר ועשרת המאמרות
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). רס"ג מביא עשרה עניינים בתקיעת שופר, כמו שמובא באבודרהם (זה מובא בחלק מהמחזורים [בין השאר מובא במחזור
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). רס"ג מביא עשרה עניינים בתקיעת שופר, כמו שמובא באבודרהם (זה מובא בחלק מהמחזורים [בין השאר מובא במחזור
האם יש לתקוע בראש השנה דווקא בשופר של איל
גל גל
בס''ד ראש השנה: האם יש לתקוע בראש השנה דווקא בשופר של איל פתיחה בפרשת פנחס, כחלק מפרשת המועדות, מובא הציווי לעשות 'יום תרועה' באחד לחודש השביעי, הלוא הוא חודש תשרי: '' וּבַחֹ֨
גל גל
בס''ד ראש השנה: האם יש לתקוע בראש השנה דווקא בשופר של איל פתיחה בפרשת פנחס, כחלק מפרשת המועדות, מובא הציווי לעשות 'יום תרועה' באחד לחודש השביעי, הלוא הוא חודש תשרי: '' וּבַחֹ֨
עשרה עניינים בשופר ומרמזים על עוד דברים
יניב
מובא מרס"ג שבתקיעת השופר יש עשרה עניינים: 'הענין הראשון - מפני שהיום תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה העולם ומלך עליו, וכן עושים המלכים שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו ו
יניב
מובא מרס"ג שבתקיעת השופר יש עשרה עניינים: 'הענין הראשון - מפני שהיום תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה העולם ומלך עליו, וכן עושים המלכים שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו ו
תקיעות השופר נלמדות מהנאמר בר"ה וביוה"כ שביובל
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). בר"ה יש מצווה לתקוע בשופר, אולם בפס' לא נאמר תקיעת שופר אלא "יום תרועה”, חכמים למדו בג"ש מהנאמר ביוה"
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). בר"ה יש מצווה לתקוע בשופר, אולם בפס' לא נאמר תקיעת שופר אלא "יום תרועה”, חכמים למדו בג"ש מהנאמר ביוה"
תקיעת שופר כאילו עקדתם עצמכם לפני
יניב
' ... ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה? בשופר. אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תק
יניב
' ... ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה? בשופר. אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תק
תקיעת שופר וזכר העקידה
יניב
' ... א"ל: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך: אתמול אמרת לי: "כי ביצחק יקרא לך זרע", עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה?! וכבשתי את יצרי ולא השבתיך; כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תה
יניב
' ... א"ל: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך: אתמול אמרת לי: "כי ביצחק יקרא לך זרע", עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה?! וכבשתי את יצרי ולא השבתיך; כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תה
תקיעת שופר בשבת בירושלים
גל גל
בס''ד ראש השנה: האם בירושלים צריך לתקוע בשופר בשבת פתיחה בראש השנה מצווה התורה לתקוע בשופר, ודנו הראשונים בעקבות דברי הגמרא ופסיקת הרי''ף, האם יש איסור לתקוע בשופר בשבת. מצד אחד הג
גל גל
בס''ד ראש השנה: האם בירושלים צריך לתקוע בשופר בשבת פתיחה בראש השנה מצווה התורה לתקוע בשופר, ודנו הראשונים בעקבות דברי הגמרא ופסיקת הרי''ף, האם יש איסור לתקוע בשופר בשבת. מצד אחד הג
כח "הקרן" וכח "השופר"
אלון
שני שמות לשופר: קרן ושופר. קרן - על שם המעטפה החיצונית. שופר - על שם החלל הפנימי שדרכו בוקע הקול ועולה. בבהמה משמשת הקרן לעוצמה, לכוח. אין היא משתמשת כלל בשופר, בחלל הפנימי של הק
אלון
שני שמות לשופר: קרן ושופר. קרן - על שם המעטפה החיצונית. שופר - על שם החלל הפנימי שדרכו בוקע הקול ועולה. בבהמה משמשת הקרן לעוצמה, לכוח. אין היא משתמשת כלל בשופר, בחלל הפנימי של הק
קולות השופר ועשרת טעמי רס"ג לתקיעת שופר
יניב
האבודרהם הביא את דברי רס"ג שיש עשרה טעמים בתקיעת שופר (והובא בשמו בחלק מהמחזורים): 'כתב אבודרהם בשם רבינו סעדיה: מה שצונו הבורא ית' לתקוע בשופר בר"ה יש בזה עשרה ענינים: הענין הראשון: מפני שהיום תח
יניב
האבודרהם הביא את דברי רס"ג שיש עשרה טעמים בתקיעת שופר (והובא בשמו בחלק מהמחזורים): 'כתב אבודרהם בשם רבינו סעדיה: מה שצונו הבורא ית' לתקוע בשופר בר"ה יש בזה עשרה ענינים: הענין הראשון: מפני שהיום תח
שופר וא"י
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). בר"ה יש מצוות שמיעת תקיעת שופר, ומביא הרמב"ם שיש בכך רמז: 'אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמ
יניב
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א). בר"ה יש מצוות שמיעת תקיעת שופר, ומביא הרמב"ם שיש בכך רמז: 'אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמ
בעניין תקיעות השופר.
שות דולב
חזרה לתוכן העניינים לחצו כאן שאלה 19.9.2022, 9:39 - שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה. בעניין תקיעות השופר. 1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף.
שות דולב
חזרה לתוכן העניינים לחצו כאן שאלה 19.9.2022, 9:39 - שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה. בעניין תקיעות השופר. 1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף.
"לשמוע קול שופר" -זו גם התחייבות !
משה אהרון
לשמוע קול שופר - זו גם התחייבות . להטות אוזן לכל מיני שופרות - במשך כל השנה קם אדם וממרום גילו מבקש ל"תקוע בשופר" - במדרשים של "שיפור".באמונה עזה כי כך "מרפדים" דרכו של משיח יש ששומעים בהם בדברים
משה אהרון
לשמוע קול שופר - זו גם התחייבות . להטות אוזן לכל מיני שופרות - במשך כל השנה קם אדם וממרום גילו מבקש ל"תקוע בשופר" - במדרשים של "שיפור".באמונה עזה כי כך "מרפדים" דרכו של משיח יש ששומעים בהם בדברים
