chiddush logo

התבוננות בעבודת הזכרונות והשופרות

נכתב על ידי חגי 12 | 10/9/2026

 

התבוננות בעבודת הזכרונות והשופרות

חז"ל במסכת ראש השנה (דף טז ע"א) אומרים: "אמר הקב"ה: אמרו לפני בראש השנה מלכיות, זכרונות ושופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה? בשופר. אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני". הדברים צריכים עיון וביאור:

א.     מה ענין "הזכרה" זו? כלום שייכת שכחה חלילה לפני כיסא כבודו, עד שנצטרך להזכיר להקב"ה את מעשה העקידה?

ב.      יש להבין את דברי חז"ל: "כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר", מדוע אין די באמירת פסוקי הזכרונות, כדי להעלות את זכרוננו לטובה, והרי מזכירים בהם את ברית האבות?

ג.       מדוע נבחר דווקא "שופר של איל" לזיכרון העקידה? הרי עיקר גבורת הניסיון ומעלת העקידה היו בעצם נכונות אברהם לעקוד את יצחק בנו יחידו ולהקריבו כליל לה', ולא בשחיטת האיל?

 

השתוקקות למסירות נפש

שופר של איל מבטא את גודל ההשתוקקות והכיסופין של האדם למסור נפשו לבוראו. על אף שבפועל יצחק לא נשחט, הקב"ה החשיב לו כאילו נשחט ממש, כפי שדרשו במסכת ברכות (דף סב ע"ב) על הפסוק "וּכְהַשְׁחִית רָאָה ה' וַיִּנָּחֶם" (דברי הימים א' כא, טו) "מאי ראה? ... שמואל אמר: אפרו של יצחק ראה, שנאמר 'אלקים יראה לו השה'". טעמו של דבר, בקרבו של אברהם אבינו בערה תשוקה עצומה לקיים את גזירת קונו בשלמותה. אות לכך אנו רואים, שרוחו לא שקטה עד שהקריב את האיל "תחת בנו", גם לאחר שנאמר לו מהשמים "אל תשלח ידך אל הנער". ומצינו במדרש רבה (נו, ז) שבכל פעולה ועבודה שעשה באיל התפלל אברהם אבינו שייחשב לפני המקום כאילו עשאה ביצחק בנו.

כן מצינו ביצחק, שהפציר באביו ואמר: כופתני יפה שלא אזוז מפחד הסכין ותיפסל השחיטה. גם הוא השתוקק בכל ליבו לעלות קרבן כליל לה'. ומסיבה זו נחשבה להם כוונתם, כאילו נעשתה בפועל ממש על גבי המזבח, כמאמר חז"ל (קידושין מ ע"א): "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה".

 

עקידה אישית בכל דור ודור

על פי זה יתבאר היטב ענין "שיעלה זכרונכם לפני לטובה". אין הכוונה להעלות זכרונות עבר לפני מי שאין שכחה לפני כיסאו. באמצעות אמירת הפסוקים ותקיעת השופר אנו מתעוררים להידבק בדרכי האבות, ומקבלים על עצמנו מסירות נפש כפי שמסרו הם. בהתעוררות זו מעלה עלינו הכתוב כאילו עקדנו אנו את עצמנו, וכך עולה זכרוננו לרצון ולטובה.

יסוד זה ניתן גם לדייק בלשון הגמרא: "כדי שאזכור לכם עקידת יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני". חז"ל לא אמרו שייזכר המעשה כמאורע היסטורי, אלא שייזקף לזכותנו בהווה. תכלית הזיכרון לעוררנו לשאוף למדרגת האבות הקדושים, וכך לזכות שייחשב כאילו אנו עצמנו עומדים עקודים על גבי המזבח.

בכך מיושב מדוע אין די באמירת הפסוקים בלבד וצריך דווקא קול שופר: מאחר שאין המטרה סיפור דברים בעלמא, אלא התחדשות פנימית ונכונות להקרבה, נדרש קול השופר הפשוט, המרעיד את נימי הלב ומעורר ליראת שמים, כדברי הנביא: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (עמוס ג, ו). קול השופר מעורר את האדם להידמות לאברהם אבינו, ומתוך התעוררות פנימית זו בכוחן של המילים ופסוקי הזכרונות לפעול ולעלות לטובה.

חז"ל אמרו (בראשית רבה עד, יב) שזכות אבות עומדת לבנים רק כשאוחזים במעשי אבותיהם וממשיכים דרכם. אם חלילה מנותק הבן מדרכי אבותיו, אין הזכות נזקפת לו. התקיעה בשופר מביאה את האדם לחבר את הווייתו אל מסירות נפשם של אברהם ויצחק. משאנו הולכים בנתיבותיהם שבה זכות העקידה ומגינה עלינו ביום הדין.

ניתן גם להבין את הבחירה בקרנו של איל. עיקר מעלת 'עקידת יצחק' נמדדת ברצון הטהור ובהשתוקקות שגילה אברהם אבינו. עומק התשוקה התגלה דווקא ברגעים שלאחר הציווי, כשחיפש קרבן חלופי כדי שלא תיגרע עבודתו. אברהם התפלל שתהיה שחיטת האיל שקולה כהקרבת בנו. לפיכך, השופר שניטל מאותו איל מגלם את שיא הכיסופין למסירות נפש, ובכוחו לעוררנו לאותה מדרגה נשגבה.

נמצינו למדים, שעיקר עבודת הזכרונות והשופרות אינו באמירה גרידא של המילים בשפתיים, אלא בהתבוננות הלב ובהתעוררות למסירות נפש ולביטול הרצון האישי כלפי בורא עולם. הקב"ה, הבוחן כליות ולב, בודק ביום הדין עד כמה מוכן האדם לשבור את מידותיו, לכבוש את יצרו ולבטל תאוותיו לכבוד שמו יתברך. כפי מידת הכיסופין והרצון להשתעבד לעבודת ה', כן נזכר האדם לטובה ולברכה.

על כן, נכון וראוי לכל אדם לקבל על עצמו קבלה, בשבירת הטבע וההרגל לכבוד קונו, באחד מהעניינים הצריכים חיזוק ותיקון בעת שמיעת קול שופר.

במסירות זו יזכה שיתקיים בו מאמר הכתוב: "ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" וייכתב וייחתם לחיים טובים ולשלום.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות [email protected]

 

מעוניינים ברעיונות יפים לראש השנה, שיעשירו את שולחן החג? מוזמנים להיכנס לקישור https://katzr.net/bbd620

 

       מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?

               רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?

          לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH

או שלחו את המילה 'רעיון' למייל [email protected]

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה