פרסום:
דברי תורה וחידושים ויקרא
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים2021 תוצאות
לחיות את הימים
אביעד חזני
השבת אנחנו קוראים את פרשת "אמור". בפרשת השבוע אנו קוראים על המועדים והחגים החלים עלינו במשך השנה. בהמשך הפרשה, פוגשים אנו מצווה מיוחדת במינה – מצוות ספירת העומר. שונה היא מצוות הספירה מכל המצוות שב
אביעד חזני
השבת אנחנו קוראים את פרשת "אמור". בפרשת השבוע אנו קוראים על המועדים והחגים החלים עלינו במשך השנה. בהמשך הפרשה, פוגשים אנו מצווה מיוחדת במינה – מצוות ספירת העומר. שונה היא מצוות הספירה מכל המצוות שב
קדושה כחלק מכלל
אביעד חזני
השבת אנו קוראים את פרשת אמור. מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" המופיע בפרשת השבוע, למדו חכמנו זכרונם לברכה כי כל דבר שבקדושה צריך להיעשות בעשרה. קיום תפילה במניין, קריאה בתורה ומצוות רבות נוספות מחי
אביעד חזני
השבת אנו קוראים את פרשת אמור. מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" המופיע בפרשת השבוע, למדו חכמנו זכרונם לברכה כי כל דבר שבקדושה צריך להיעשות בעשרה. קיום תפילה במניין, קריאה בתורה ומצוות רבות נוספות מחי
תנאי הישיבה בארץ
אביעד חזני
השבת אנו קוראים את פרשת קדושים. לאחר שהתורה מצווה על דיני הצניעות, מוסיפה התורה פסוק נוקב ועוצמתי: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". מזהיר אותנו בורא עולם, שאם חס ושלום
אביעד חזני
השבת אנו קוראים את פרשת קדושים. לאחר שהתורה מצווה על דיני הצניעות, מוסיפה התורה פסוק נוקב ועוצמתי: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". מזהיר אותנו בורא עולם, שאם חס ושלום
קדושה היורדת לפרטים
אביעד חזני
בתחילת פרשת קדושים אומרת התורה: "דבר אל בני ישראל קדושים תהיו". מיד לאחר מכן מתחילה התורה לפרט את הציוויים הללו: כיבוד הורים, איסור גניבה וגזל, דאגה לעני, לגר ולאלמנה, לעיוור ולחרש. היינו
אביעד חזני
בתחילת פרשת קדושים אומרת התורה: "דבר אל בני ישראל קדושים תהיו". מיד לאחר מכן מתחילה התורה לפרט את הציוויים הללו: כיבוד הורים, איסור גניבה וגזל, דאגה לעני, לגר ולאלמנה, לעיוור ולחרש. היינו
ללמוד מיעקב אבינו
mose67
ב''ה בפרשת ויצא (לא ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אות שניה שבכל מלה יוצרת את המלים ''יעיר לשא(ו)ל'' וי''ל שהתורה מלמדת אותנו דרך ארץ. שלמרות שה' צוה
mose67
ב''ה בפרשת ויצא (לא ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אות שניה שבכל מלה יוצרת את המלים ''יעיר לשא(ו)ל'' וי''ל שהתורה מלמדת אותנו דרך ארץ. שלמרות שה' צוה
פרשת "בהר" – אנחנו מאמינים בני מאמינים
ניר אביעד
בס"ד פרשת "בהר" – אנחנו מאמינים בני מאמינים השבת נקרא בבתי הכנסת שתי פרשות יחדיו - "בהר" ו"בחוקותי", המסיימות את ספר ויקרא, והמאמר היום יתמקד במצוות שנת השמיטה המובאת בפרשת "בהר". מעבר להלכ
ניר אביעד
בס"ד פרשת "בהר" – אנחנו מאמינים בני מאמינים השבת נקרא בבתי הכנסת שתי פרשות יחדיו - "בהר" ו"בחוקותי", המסיימות את ספר ויקרא, והמאמר היום יתמקד במצוות שנת השמיטה המובאת בפרשת "בהר". מעבר להלכ
פרשת "אמור" – אין חשובה כמצוות הצדקה
ניר אביעד
בס"ד פרשת "אמור" – אין חשובה כמצוות הצדקה פרשת "אמור" מפרטת על רוב החגים שניתנו בתורה ומסבירה את מהותם ואופן חגיגתם. במהלך ההסבר על לוח השנה היהודי ניתן הציווי לספירת העומר, וכחלק ממצוות הקצ
ניר אביעד
בס"ד פרשת "אמור" – אין חשובה כמצוות הצדקה פרשת "אמור" מפרטת על רוב החגים שניתנו בתורה ומסבירה את מהותם ואופן חגיגתם. במהלך ההסבר על לוח השנה היהודי ניתן הציווי לספירת העומר, וכחלק ממצוות הקצ
מהי גאולה
יהונתן
האם "גאולה" זה משהו רוחני , מטאפיזי , "סוף העולם" או "עולם חדש" ? האם גאולה זה משיח או בית מקדש או שלום אוניברסאלי ? מהי אותה גאולה שאנו כ"כ מצפים לה ומאחלים להשלמתה? בין האזכורים היחידים בתורה למוש
יהונתן
האם "גאולה" זה משהו רוחני , מטאפיזי , "סוף העולם" או "עולם חדש" ? האם גאולה זה משיח או בית מקדש או שלום אוניברסאלי ? מהי אותה גאולה שאנו כ"כ מצפים לה ומאחלים להשלמתה? בין האזכורים היחידים בתורה למוש
עץ השדה
אליהו
בברכות פרשת "בחוקותי" נאמר ש"עץ השדה יתן פריו" (ויקרא כו, ד).רש"י מפרש: "הן אילני סרק ועתידים לעשות פירות". ונראה שפירש כן מדכתיב "עץ השדה" ולא "עץ" סתם.ובמקום אחר נאמר "כי האדם עץ השדה", ואמרו הפרשנ
אליהו
בברכות פרשת "בחוקותי" נאמר ש"עץ השדה יתן פריו" (ויקרא כו, ד).רש"י מפרש: "הן אילני סרק ועתידים לעשות פירות". ונראה שפירש כן מדכתיב "עץ השדה" ולא "עץ" סתם.ובמקום אחר נאמר "כי האדם עץ השדה", ואמרו הפרשנ
חידוש ב' ממחרת השבת
mose67
ב'ה ממחרת השבת כפי שכתבתי קודם, ממחרת השבת חז'ל לומדים שהכוונה מוצאי יו'ט הראשון של פסח ובסיעתא דשמיא מצאתי שני רמזים נוספים א)וספרתם אותיות מסורת פ(סח), דהינו שב
mose67
ב'ה ממחרת השבת כפי שכתבתי קודם, ממחרת השבת חז'ל לומדים שהכוונה מוצאי יו'ט הראשון של פסח ובסיעתא דשמיא מצאתי שני רמזים נוספים א)וספרתם אותיות מסורת פ(סח), דהינו שב
מדוע סופרים את העמר מיום שני של פסח ולא מיום הראשון?
shimsar
מדוע סופרים את העמר מיום שני שלפסח ולא מיום הראשון? 'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את-עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום, והקרבתם מנחה חדשה
shimsar
מדוע סופרים את העמר מיום שני שלפסח ולא מיום הראשון? 'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את-עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום, והקרבתם מנחה חדשה
מדוע נקרא יום ראשון של פסח 'שבת'?
shimsar
מדוע נקרא יום הראשון של פסח 'שבת' כתוב בפרשת 'אמר', בנוגע ראש השנה, '...בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון...' (ויקרא פרק כ'ג, פסוקכ'ד). בנוגע סוכות כתו
shimsar
מדוע נקרא יום הראשון של פסח 'שבת' כתוב בפרשת 'אמר', בנוגע ראש השנה, '...בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון...' (ויקרא פרק כ'ג, פסוקכ'ד). בנוגע סוכות כתו
רמז לדברי חז''ל
mose67
ב''ה ממחרת השבת כידוע ממחרת השבת (ויקרא כ''ג ט''ו) הקראים סוברים שהשבת היא כפשוטו ואילו חז''ל לומדים שמדובר על מחרת יו''ט א' של
mose67
ב''ה ממחרת השבת כידוע ממחרת השבת (ויקרא כ''ג ט''ו) הקראים סוברים שהשבת היא כפשוטו ואילו חז''ל לומדים שמדובר על מחרת יו''ט א' של
שני השעירים
elico
נותני על שני השעירים גורלות אחד לשם ואחד לעזאזל על פי גורל(על פי החלטת השם) למרות שהשעירים נראים אותו דבר אבל בפנים אף אחד לא רואה כך בבני אדם אותו לבוש אותם מצוות אותם תהליכים וכו אחד הוא לשם ו
elico
נותני על שני השעירים גורלות אחד לשם ואחד לעזאזל על פי גורל(על פי החלטת השם) למרות שהשעירים נראים אותו דבר אבל בפנים אף אחד לא רואה כך בבני אדם אותו לבוש אותם מצוות אותם תהליכים וכו אחד הוא לשם ו
"לא תלך רכיל בעמיך"
breslev2u
"לא תלך רכיל בעמיך"רבי נפלתי אמסטרדם מחכמי המוסר בסוף המאה ה-י"ט, היה מדקדק כל ימיו במוצא פיו, וביותר היה נזהר, שלא להיכשל חלילה באבק לשון הרע, כשבאו אצלו אנשים לדין תורה. פעם בפעם עורר רבי נפתלי את
breslev2u
"לא תלך רכיל בעמיך"רבי נפלתי אמסטרדם מחכמי המוסר בסוף המאה ה-י"ט, היה מדקדק כל ימיו במוצא פיו, וביותר היה נזהר, שלא להיכשל חלילה באבק לשון הרע, כשבאו אצלו אנשים לדין תורה. פעם בפעם עורר רבי נפתלי את
"לא תעשוק את רעך ולא תגזול" (יט,יג)
breslev2u
"לא תעשוק את רעך ולא תגזול" (יט,יג)פעם אחת נכנס אדם אל הצדיק רבי חנוך מאלכסנדר . במה אתה עוסק ? שאל הרבי.אני עוסק באריגים. השיב האיש.מה פירושו של דבר? המשיך הרבי ושאל – האם אתה סוחר אריגים?לא – השיב ה
breslev2u
"לא תעשוק את רעך ולא תגזול" (יט,יג)פעם אחת נכנס אדם אל הצדיק רבי חנוך מאלכסנדר . במה אתה עוסק ? שאל הרבי.אני עוסק באריגים. השיב האיש.מה פירושו של דבר? המשיך הרבי ושאל – האם אתה סוחר אריגים?לא – השיב ה
"ולא תשקרו איש בעמיתו" (יט, יא)
breslev2u
"ולא תשקרו איש בעמיתו" (יט, יא)בגמרא מסכת ברכות (דף כד) נאמר : "ודובר אמת בלבבו" – כגון רב ספרא.בזכות מה זכה רב ספרא שיקראו עליו פסוק זה?מעשה ברב ספרא שרצה למכור חפץ שהיה ברשותו, הניח את החפץ לפניו ו
breslev2u
"ולא תשקרו איש בעמיתו" (יט, יא)בגמרא מסכת ברכות (דף כד) נאמר : "ודובר אמת בלבבו" – כגון רב ספרא.בזכות מה זכה רב ספרא שיקראו עליו פסוק זה?מעשה ברב ספרא שרצה למכור חפץ שהיה ברשותו, הניח את החפץ לפניו ו
