"ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים" (במדבר כג,א). '"ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות" - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: (משלי יז, א): "טוב פת חריבה", טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, "מבית מלא זבחי ריב" שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל' (במדבר רבה כ,יח [וכן בתנחומא "בלק” סימן יא]). '"את שבעת המזבחת" - שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן, אלא את שבעת המזבחות. אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן. אברהם בנה ארבעה: (בראשית יב) "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו", (שם) "ויעתק משם ההרה" וגו', (שם יג) "ויאהל אברהם" וגו', ואחד בהר המוריה. ויצחק בנה אחד (שם כו) "ויבן שם מזבח" וגו' "ויכרו שם עבדי יצחק באר”. ויעקב בנה שתים, אחד בשכם ואחד בבית אל. "ואעל פר ואיל במזבח" - ואברהם לא העלה אלא איל אחד' (רש"י; במדבר כג,ד). לכאורה יש מחלוקת בין המדרשים לבין רש"י, שלמדרשים שבעת המזבחות כנגד שבעת המזבחות שבנו הצדיקים, ולרש"י זה כנגד שבעת המזבחות שבנו האבות. אולם נראה שאין זה שני דברים אלא את שבעת המזבחות עשה כנגד שני הדברים, ולכן רש"י לא הביא את פירושו על פס' א' אע"פ שבו נאמר לראשונה (ועליו הביאו המדרשים את דרשתם), כדי לומר שבבנית המזבחות היה כנגד שבעת המזבחות שבנו הצדיקים, וכשבלעם דיבר עם ה' הוא הדגיש "המזבחות" שיש בזה גם כנגד שבעת המזבחות של האבות. בלעם בא לשנות את בחירת ה' מבנ"י חזרה לכלל האומות בעולם, כמו שנאמר במדרש, שלא רק בנ"י יחשבו כשליחי ה' אלא כל העולם יחשב כך, כל צדיק שיעמוד מהאומות יחשב כשליח ה' בעולם. לכן בנה שבעה מזבחות שהם כוללים את אדם הבל ונח, שהם לא בנ"י, וממילא מה שהאבות ומשה בנו מזבחות זה יחשב כהמשך לזה, שבהם התגלה צדיקות בעולם ולכן עבדו את ה', אבל לא בגלל שיש בהם מעלה מיוחד בהיותם בנ"י. לכן כשדיבר עם ה' אמר שזה גם מכוון כנגד שבעת המזבחות של האבות שמהם בנ"י, שהם השורש של בחירת ישראל, שבא לומר ששבעת המזבחות שעשו אין לראות בזה כסימון שורש בנ"י, שאנו שליחי ה' בעולם – עובדי ה' לתיקון העולם ולכן זה מתגלה בשבעה כנגד העולם (שנברא בשבוע הבריאה), אלא יש לראות את מזבחותם כחלק משבעת המזבחות של כלל העולם, מכלל האומות שבעולם שעובדים את ה'. כך שבעצם שני הדברים (שבעת מזבחות הצדיקים ושבעת המזבחות של האבות) באים יחד. ממילא בכך בא להוציא את המהות של בנ"י כעם ה', ולכן כתוצאה מזה גם לבטל את כניסתם לארץ (כמו שרצה בלק) שזה בשביל שמכאן מגלים את שם ה' בעולם, שמכאן מתקנים את כל העולם לה' כיון שזהו מקום התורה באמת (ספרי "עקב", מג), וממילא אם הם אינם עם עובדי ה' אין צורך שיכנסו לארץ; ומעבר לזה, אם נאבד מהותם של ישראל אז כבר אפשר גם להשמידם כי אין עליהם את המהות האלוקית שמגינה וגורמת לשרידותם (כמו שבלעם עצמו רצה להשמידנו). אולי זה רמוז בשמו, שדרשו חז"ל: 'בלעם - בלא עם. דבר אחר: בלעם - שבלה עם' (סנהדרין קה,א). שבפשט הכוונה: 'בלא עם - שאין לו חלק עם עם. שבלה עם - שבלבל ישראל בעצתו שהשיאו לבלק, כדבעינן למימר לקמן, והפיל מהם כ"ד אלפים' (רש"י). אולם אולי רומז גם לדברינו, שרצה בלעם שגילוי ה' בעולם יהיה 'בלא עם', בלי שיתגלה דווקא בעם ישראל, שלא יהיה עם מסויים שיחשב כעובד ה', אלא בכל צדיק שיעמוד מהאומות זה יחשב דרכו, שכלל האומות יחשבו כקשורים לעבודת ה' ולא עם מסוים שדרכו זה יתגלה. שזה כמו שאמרנו כדי להוציא לפועל את רצון בלק למנוע מישראל להיכנס לארץ; ומעבר לכך מזה גם אפשר להשמיד את ישראל, שזהו ההמשך בד"א: 'בלה עם' לשון בלאי, שיוכלו לגרום לישראל להתבלות עד אבדון מהעולם ע"י פגיעה בהם. (בערוך גרס 'בלע עם', שזה יותר מובן בצורה פשוטה שבא לאבד את ישראל, לבולעו מהעולם). אולי אפשר כרמז בלעם = 'בלע מ', שבא לבלוע – להעלים את הגילוי של מ' יום של מתן תורה, שבא לומר שאין מיוחדות בישראל כעובדי ה', שזה התגלה בסיני במתן תורה, ולכן בא להעלים את גילוי מתן תורה. אולי בלעם חשב שיכול לעשות זאת בשל שחטאו בעגל, ולכן דרך זה רצה להעלים את גילוי מתן תורה ע"י שנפגם בעשיית העגל, ולכן (בפעם השלישית נאמר) "וישת אל המדבר פניו" (במדבר כד,א), שהכוונה: 'ושוי למדברא אנפוי למדכר עליהון עובדא דעיגלא דעבדו תמן' (יב”ע), שבא לפגוע דרך מעשה העגל (וזה מגלה על כלל מחשבתו כיצד להחיל עליהם נזק). אולי אפילו חשב בלעם שהוא יכול להחליף את בנ"י, לכוון את עבודת ה' לכלל האומות, בשל שישראל חטאו בעגל, וה' אמר למשה שישמיד את ישראל ויקים ממנו את עם חדש: "הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו" (דברים ט,יד). ובלעם היה נביא כמשה: '"ולא קם נביא בישראל כמשה" – אבל באומות קם. ואיזה? זה בלעם בן בעור' (ספרי; דברים לד,י), ולכן חשב שכיון שהוא כעין גילוי כנגד משה, אז יכול לבוא להזיק לישראל ע"י גילוי העגל שיקטרג על ישראל ויפנה אליו את הבחירה במקום משה, והוא יבחר להשמדת ישראל והקמת עובדי ה' מכלל האומות. אולי גם מתגלה בשם "בלק", שהוא בא להסיר את כניסת ישראל לארץ, ולכן זה 'בל-ק' שלא יתגלה הקשר של ישראל לארצם, שזהו שלא יתגלה ('בל') ק', שזהו "לך לך" שבגימטריה מאה (ק'), שנאמר לאברהם ללכת לארץ, ששם יתגלה מהותו, ולכן שם יוולד לו בגיל מאה (שזה נרמז ב"לך לך”: '"לך לך". מהו לך לך? ל' שלשים, כ' עשרים, הרי עולה בגימטריא ק', רמז לו כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר, הה"ד "ואברהם בן מאה שנה" וגו'' [תנחומא "לך לך" סימן ג]), ולכן מתגלה ביצחק שהוא קשור במיוחד לארץ בקדושתו (ב"ר סד,ג). בלק רצה למנוע מישראל להיכנס לארץ, שלא יבואו לארץ כעין אברהם שהלך לארץ (ב”לך לך”) כיון שזהו מקומנו האמיתי – שאנו מחוברים בקדושה לארץ (כיצחק); לכן פנה לבלעם שיפגע בצד הרוחני של חיבורנו לארץ, כדי שיסיר בכך את ביאתנו לארץ.