"והארץ אזכור" - זיכרון תמיד לארץ...

---------------------------------------------------

"וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ־אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת־עֲוֺנָם.  מב וְזָכַרְתִּי, אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר--וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" .

ברית כרותה לה לארץ ישראל עם הקב"ה.

 שכשהיא ארץ ישראל  מבקשת למחול לבניה והם נענים לבוא. היא מקבלתם אומנם בתהליך של מירוק ומחילה בבחינת : "וכיפר אדמתו עמו". לאמור לקנותה מחדש בייסורין ובחבלי גאלה.

 וכך מתחיל התהליך של : "אחישנה"

 החל מה"אתחלתא" דרך ייסורין של קניין ועדי ה"שלימותא" - הגאולה השלמה.

 הנה כי כן משחתם הקב"ה ב- והארץ אזכור" ביקש לומר לבניו : 

שלא יעלה על דעתכם חלילה שמשהקיאה הארץ אתכם לשבות שבתותיה, חלילה אני מניח לה להישכח. אלא אני זוכר אותה תמיד וזכרונה תמיד לפניי .

 ולא עוד שבידה של ארץ ישראל  לשנות כל גלות  ובכל עת ובכל שעה שתחפוץ.

שהיא כאם מכורה גואים רחמיה והיא מבקשת לחוננם את בניה לקוראם לבוא אליה . בקול  הזמיר והתור.......

והם  נענים לבוא אליה [כמו החלוצים במאה שעברה ]: 

לחונן עפרה אבניה במסירות נפש.....

 מיד מתהפכת המגמה על פיה ומתחילה הגאולה :

 בבחינת :"אחישנה".....

אחיי לא מאוחר להכיר באלו הדברים .

 וליתן לאתחלתא את כבודה  ומשקלה הראוי.

 ולהסתפח  לשיירה ,לתהליך של : "אחישנה" 

[גם במובן של לקבל "שינון" של :"אח".............]

משה אהרון