וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי
הִלֵּל היה אומר (פרקי אבות א, יד):
"אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי".
"אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי" - אדם
צריך להאמין בעצמו ולהיות מודע ליכולותיו, אך יחד עם זאת - "וּכְשֶׁאֲנִי
לְעַצְמִי, מָה אֲנִי" - האדם צריך לבטל עצמו לכלל, ולהבין שכל כוחו מגיע
מהכלל.
כך פירש "שפת אמת" את דברי הִלֵּל: "כל
איש נברא.. לא להיות לעצמו, רק לבטל מעשיו להכניס עצמו לכלל ישראל".
רבי יצחק מוולוז'ין כתב בהקדמתו לספר "נפש
החיים" של אביו, רבי חיים מוולוז'ין: "וכה היה דיבורו אלי תמיד: שזה
כל האדם לא לעצמו נברא, אלא רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות",
והוסיף ואמר שכאשר היה אביו רואה אותו שאינו משתתף בצערו של אחר, היה מוכיח אותו
ואומר לו: "למה לך חיים, מה שווים חייך אם אתה לא משתתף בצערו של חברך".
הרב מרדכי גרינברג, מהאתר: "ישיבת כרם
ביבנה" - https://www.kby.org/hebrew/



