השבת אנו קוראים את פרשת קדושים. לאחר שהתורה מצווה על דיני הצניעות, מוסיפה התורה פסוק נוקב ועוצמתי: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". מזהיר אותנו בורא עולם, שאם חס ושלום נתנהג שלא על פי מנהגי הצניעות ודיני הקדושה שהתורה מצווה אותנו, לא נהיה ראויים לשבת בארץ ונגלה ממנה.

נמצאים אנו ימים מספר אחרי ים הזיכרון ויום העצמאות. שרויים אנו בכאב הנוראי על רבבות מעם ישראל שנהרגו במערכה על ביטחון המדינה, בד בבד עם השמחה העצומה על היום אשר עשה ה', על העצמאות והמדינה. על השיבה לציון ברינה, על פעמי משיח והתנוצצות אור הגאולה. דומה, שאין זמן מתאים יותר להעמיק בפרשיות השבוע, ולהבין את הקשר בין צניעות וקדושה לארץ ישראל, מאשר ימים אלו. ארץ ישראל איננה ככל הארצות, עם ישראל איננו ככל העמים והקשר בניהם קשר נעלה ומיוחד הוא. כשם שלכל פרי יש את איזור ושטח הגידול שלו - התפוחים גדלים בחרמון, והתמרים ביריחו, כשם שכל צמח דורש אקלים מיוחד, כמות גשמים, לחץ אוויר שונה וכו', גם עם ישראל, עם מיוחד הוא. ישנו רק מקום אחד בעולם שהוא אזור הגידול שלנו – ארץ ישראל.

אין ליהודים מקום אחר - "כאן זו התחנה הסופית". אולם, ארץ ישראל מצריכה גם יחס מיוחד: "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה". ההשגחה הפרטית שבורא עולם משגיח עלינו בארץ ישראל גדולה בהרבה מהשגחתו על תושבי חו"ל. דומה הדבר להשוואה בין ביתו של המלך לחצר האחורית שלו. אין ספק שהמלך דואג ומתעניין בנעשה בשני המקומות הללו. אולם ברור לכל שיחסו לביתו גדול בהרבה. לפיכך, גם דפוס ההתנהגות המצופה מהמתארח משתנה בין מקומות אלו. גם בחצרו של המלך יש לשמור על כבוד ולנהוג בכובד ראש, ועל אחת כמה וכמה עשרות מונים יותר בביתו עצמו. כל תנועה של האדם כשהוא בבית המלך נמדדת בשבע עיניים, מושגחת היא ונבדקת ביותר. כל צעד שאינו ראוי עלול לגרור אחריו עונשים כבדים. אולם, מי איננו רוצה להיות מבאי בית המלך היושבים ראשונה במלכות?! זכינו, "בנים אתם לה' אלוקיכם", אולם זכות זו מחייבת אותנו ודורשת מאיתנו: "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם", נאמר בפתיחת פרשת קדושים.

בכל הדורות חלמו להגיע לארץ ישראל. משה רבנו - גדול הנביאים, התפלל 515 תפילות בכדי להיכנס לארץ, ולא זכה. עשרות אלפי יהודים במהלך הדורות השקיעו את כל הונם ומרצם כדי לעלות לארץ הקודש, ורבים מהם מתו במחלות, מלחמות ואסונות. גדולי ישראל התאמצו כל חייהם לעלות ארצה, ומתי מספר הצליחו. ואנו, מה אנו נאמר?! ב"ה זכינו לחיות במדינה משלנו, לראות עין בעין את שיבת ציון, ועודנו נדהמים - חולמים...

אולם, בל נשכח את מה שהארץ דורשת מאיתנו. את מתח-החיים-הרוחני-הגבוה שהשהות בארץ מצריכה ומחייבת. נזכור ולא נשכח לשמור על קדושה ויראה, אהבה וצניעות, יראת שמיים ומידות טובות, כבוד לזולת ולתורה, ובעז"ה נזכה לשבת על הארץ לבטח, ולביאת המשיח במהרה, אמן!