מדוע סופרים את העמר מיום שני שלפסח ולא מיום הראשון?

'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את-עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום, והקרבתם  מנחה חדשה לי*וה.' (ויקרא כ'ג : ט'ו - ט'ז)

השאלה מדוע מתחילה ספירת העמר ביום השני של פסחולא ביום ראשון של החג (?) נשמעת רבות אבל התשובות השונות אינן לשביעת רצון.

סופרים ארבעים ותשעה ימים בין יום שני של פסח עד ערב חג השבֻעות מפני שכאשר בני ישראל היו במצרים ספוגים היו בארבעים ותשעה שערי טומאה. כל יום שבני ישראל היו במדבר חל עליהם להיטהר משער אחד של הטומאה לקראת מעמדהר סיני, שאמורים היו אז קבלו את עשרת הדברות בטהרה ובקדושה.

כתוב בתורה: '…ויהי ערב ויהי בקר יום אחד' (בראשית א' : ה'). לכן תחילת היום בצאת שלושת הכוכבים הראשונים בלילה ואך שבני ישראל יצאו מצרים ביום ראשון של פסח לא יצאו בלילה, אלא, כמושכתוב בפרשת 'בא':'ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה, ויהי בעצם היום הזה יצאו כל-צבאות י*וה מארץ מצרים'. (שמות י'ב : מ'א)

 יצאו בעוצמה של יום חמישה-עשר בניסן.

היות ורוב אותו היום שהו בני ישראל במצרים עד צאתם משם, אי אפשר שייטהרו את עצמם מטומאת מצרים משער טומאה שלמה בו ביום, והיות והספירה חייבת להיות שבע שבתות תמימת תהיינה, ארבעים ותשעה ימים שלמים, נאלצו להתחיל לספור את ספירת העמר ממחרת השבת מיום הביאכם את-עמר התנופה. לא ארבעים ושמונה וחצי יום,כי אז טיהור העם אינה מושלמת ותמימה.

בסיעתה דשמיא הגעתי למסקנה, מדוע לא מתאים להתחיל את ספירת העמר ביום ראשון של חג המצות, אלא ביום השני, ביום ט'ז בניסן.