"ולא תשקרו איש בעמיתו" (יט, יא)
בגמרא מסכת ברכות (דף כד) נאמר : "ודובר אמת בלבבו" – כגון רב ספרא.
בזכות מה זכה רב ספרא שיקראו עליו פסוק זה?
מעשה ברב ספרא שרצה למכור חפץ שהיה ברשותו, הניח את החפץ לפניו והמתין לקונה.
בא אליו אדם אחד ושאל: התמכור לי חפץ זה במאה זהובים?
ישב רב ספרא ושתק, לפי שהיה קורא קריאת שמע באותה שעה.
חשב הקונה בלבו: ודאי שרב ספרא מעוניין בסכום גבוה יותר ומשום כך אינו עונה לי, לכן שאל: האם תמכור לי אותו במאתים זהובים?
המשיך רב ספרא בשתיקתו.
ובשלוש מאות זהובים – המשיך האיש ושאל – התמכור?
ועדיין המשיך רב ספרא בשתיקתו. פנה האיש והלך לדרכו.
לפתע ראה האיש שרב ספרא ממהר להשיגו. המעוניין אתה בחפץ זה שאל רב ספרא.
רוצה אני, השיב האיש והושיב לרב ספרא שלוש מאות זהובים.
החזיר רב ספרא לאיש מאתים זהובים ואמר: מוכן אני למכור במכיר הראשון שנקבת אלא שהייתי באמצע קריאת שמע ולא הייתי יכול לענות.
ומכיוון שכבר הסכמתי בלבי לסכום הראשון שאמרת, לא אקח אף פרוטה יותר!