"לא תלך רכיל בעמיך"
רבי נפלתי אמסטרדם מחכמי המוסר בסוף המאה ה-י"ט, היה מדקדק כל ימיו במוצא פיו, וביותר היה נזהר, שלא להיכשל חלילה באבק לשון הרע, כשבאו אצלו אנשים לדין תורה. פעם בפעם עורר רבי נפתלי את בני עדתו לכך, שרבים לעצמם לזלזל באיסור חמור זה מן התורה. ובין השאר היה אומר: ראיתי  אנשים, המבקשים להם היתר

של מאה רבנים בכדי לשאת אשה שניה, בשעת הצורך, וכידוע אין זה, אלא איסור מדרבנן (של חכמים), ומדוע אין אנשים מבקשים היתר של מאה רבנים כדי להשמיע דברי רכילות ולשון הרע, שזהו איסור גמור מן התורה, ואחת מן העבירות החמורות ביותר..?!