הלכה יומית ט' אדר
סימן תרצב - דיני ברכות המגילהא הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלש ברכות, על מקרא מגילה, שעשה נסים, ושהחיינו. וביום אינו חוזר לברך שהחיינו. [ילקו''י מועדים עמוד רצא. ואע''פ שדעת ר''ת בתוס' (מגילה ד.) שצריך לברך שהחיינו גם במקרא מגילה של היום, כיון שעיקר קריאתה ביום. וכ''ד האו''ז, והאשכול, והרא''ש, והרשב''א, והריטב''א, והמאירי. וכן מנהג הרבה מאחינו האשכנזים, וכד' הרמ''א (ר''ס תרצב). מ''מ מנהגינו כד' הרמב''ם (פ''א ה''ג), ומרן בש''ע (סי' תרצב ס''א), שביום אינו חוזר לברך שהחיינו. והיינו טעמא דלא עדיף מדקי''ל (סוכה מו.) שאם בירך שהחיינו בעת עשיית הסוכה א''צ לחזור ולברך בכניסתו לסוכה. וכמ''ש ג''כ התוס' שם ד''ה נכנס. וכל שכן כאן דמשבירך בלילה שהחיינו על מקרא מגילה שהיא חובה, ששוב אינו חוזר לברך שהחיינו ביום]. ב אם שכח ולא בירך שהחיינו או אחת משאר הברכות, מברך במקום שנזכר כל עוד לא סיים קריאת המגילה כולה. ואפילו אם נזכר בפסוק האחרון, יברך שם שהחיינו. [נהר שלום (סי' תרצב סק''א). מועד לכל חי (סי' לא אות עד). בית עובד (דף קעד.). והנה בבן איש חי (פר' תצוה אות ה) כתב שלאחר קריאת פסוקי עשרת בני המן לא יברך שהחיינו. אך אין דבריו מוכרחים, שמכיון שעדיין לא יצא י''ח מגילה עד אם סיים פסוק אחרון, נמצא שעדיין המצוה נמשכת, לכן יוכל לברך גם שהחיינו אף אחר ...
