פרסום:
דברי תורה וחידושים שבת
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים102 תוצאות
עיונים לשוניים - מסכת שבת: ברכת המילה - ציווה או צווה
איתיאל
"אשר קידש ידיד מבטן... על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו (צורנו) צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו". המנהג היה לומר "צִיווה", בחיריק. כלומר: לשון עבר. וכך ניקד היעב"ץ בגמרא שלו (כפי שמופ
איתיאל
"אשר קידש ידיד מבטן... על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו (צורנו) צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו". המנהג היה לומר "צִיווה", בחיריק. כלומר: לשון עבר. וכך ניקד היעב"ץ בגמרא שלו (כפי שמופ
אישה מוהלת?
איתיאל
עיין יו"ד ריש סימן רס"ד דיון גדול בעניין אם אישה כשרה למול. ועיקר הסוגיה בע"ז כז: יש להעיר מסוגייתנו שנוקטת בפשטות: "באת אישה לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי ומת... המתינה לו ומלה אותו". אמנם
איתיאל
עיין יו"ד ריש סימן רס"ד דיון גדול בעניין אם אישה כשרה למול. ועיקר הסוגיה בע"ז כז: יש להעיר מסוגייתנו שנוקטת בפשטות: "באת אישה לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי ומת... המתינה לו ומלה אותו". אמנם
מיקום ברכת "להכניסו"
איתיאל
*המל אומר: אקב"ו על המילה. אבי הבן אומר: אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו*. הסדר המופיע בגמרא, וכן העתיקו הרי"ף והרמב"ם, מקדים את ברכת המל לברכת להכניסו, וכך היה המנהג הקדום. וכפי שמסביר רב שר שלו
איתיאל
*המל אומר: אקב"ו על המילה. אבי הבן אומר: אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו*. הסדר המופיע בגמרא, וכן העתיקו הרי"ף והרמב"ם, מקדים את ברכת המל לברכת להכניסו, וכך היה המנהג הקדום. וכפי שמסביר רב שר שלו
קטן נימול ל... ט"ו?
איתיאל
הרשב"ץ כתב שאין מלין מילה שלא בזמנה ביום חמישי, שנמצא שהיום השלישי הכואב יהיה בשבת ויצטרכו לחלל עליו שבת. וכמו שאין עולים לספינה שלושה ימים קודם שבת. דבריו הובאו בבדק - הבית (תוספות מאוחרות לבית יוסף
איתיאל
הרשב"ץ כתב שאין מלין מילה שלא בזמנה ביום חמישי, שנמצא שהיום השלישי הכואב יהיה בשבת ויצטרכו לחלל עליו שבת. וכמו שאין עולים לספינה שלושה ימים קודם שבת. דבריו הובאו בבדק - הבית (תוספות מאוחרות לבית יוסף
הערמה בטלטול כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל
איתיאל
רַב כָּהֲנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב וַאֲמַר: אַיְיתוֹ לֵיהּ שׁוּתָא לְכָהֲנָא לִיתִּיב עֲלַהּ. לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ - אֵין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ - לָא? הָ
איתיאל
רַב כָּהֲנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב וַאֲמַר: אַיְיתוֹ לֵיהּ שׁוּתָא לְכָהֲנָא לִיתִּיב עֲלַהּ. לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ - אֵין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ - לָא? הָ
טלטול כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו כשאינו לצורך גמור
איתיאל
מסוגיית הגמרא, שרבה מתרץ על הקנים ועל המקלות שאסרו בהם מכיוון שאפשר לחכות למוצ"ש או שאפשר לתלות על הידים - משמע שהיתר לצורך גופו הוא רק במקום צורך גמור, אבל בכל מקרה שאפשר להסתדר אחרת (ואפילו אם יש בז
איתיאל
מסוגיית הגמרא, שרבה מתרץ על הקנים ועל המקלות שאסרו בהם מכיוון שאפשר לחכות למוצ"ש או שאפשר לתלות על הידים - משמע שהיתר לצורך גופו הוא רק במקום צורך גמור, אבל בכל מקרה שאפשר להסתדר אחרת (ואפילו אם יש בז
האם הכל מותר בגוי שלא בפניו?
איתיאל
הר"ן על הרי"ף כותב: בגמרא מוכח דשלא בפניו שרי. הלכך נקטינן דבשאינו מכירו, אפילו בפניו, אפילו במידי דאיכא לאפושי בשביל ישראל - שרי. והיינו ברייתא דנכרי שליקט עשבים לבהמתו. ומכירו ושלא בפניו נמי שרי.
איתיאל
הר"ן על הרי"ף כותב: בגמרא מוכח דשלא בפניו שרי. הלכך נקטינן דבשאינו מכירו, אפילו בפניו, אפילו במידי דאיכא לאפושי בשביל ישראל - שרי. והיינו ברייתא דנכרי שליקט עשבים לבהמתו. ומכירו ושלא בפניו נמי שרי.
משלוח מנות בכלי אחד
איתיאל
בשו"ת תורה לשמה (המיוחד לרבינו יוסף חיים, בעל הבן איש חי) למד מסוגיית "אגד כלי" דין מחודש. לדבריו, במשלוח מנות יש לשלוח כל מנה בכלי נפרד, שכן אם הם מונחים באותו כלי, לפי הרמב"ם שפסק "אגד כלי שמיה
איתיאל
בשו"ת תורה לשמה (המיוחד לרבינו יוסף חיים, בעל הבן איש חי) למד מסוגיית "אגד כלי" דין מחודש. לדבריו, במשלוח מנות יש לשלוח כל מנה בכלי נפרד, שכן אם הם מונחים באותו כלי, לפי הרמב"ם שפסק "אגד כלי שמיה
בשבתכם לשלום
טל סייג
"בשבתכם לשלום מלאכי השלום..." אין ישיבה בעולם המלאכים שכול המלאכים עומדים ורגליהם רגל ישרה אך כשנכנסת השבת יש להם הלכות טכסיס קיום ועבודה המיוחדים לשבת שהיא שבת שביתת כול העליונים כ
טל סייג
"בשבתכם לשלום מלאכי השלום..." אין ישיבה בעולם המלאכים שכול המלאכים עומדים ורגליהם רגל ישרה אך כשנכנסת השבת יש להם הלכות טכסיס קיום ועבודה המיוחדים לשבת שהיא שבת שביתת כול העליונים כ
שיעור בין השמשות דרבי נחמיה: כדי שיניח חמה בראש הכרמל
איתיאל
"רבי נחמיה אומר: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל. א"ר חנינא: הרוצה לידע שיעורו של רבי נחמיה, יניח חמה בראש הר הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה, וזהו שיעורו של רבי נחמיה". לא מדדתי, אבל את הכרמל אני רוא
איתיאל
"רבי נחמיה אומר: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל. א"ר חנינא: הרוצה לידע שיעורו של רבי נחמיה, יניח חמה בראש הר הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה, וזהו שיעורו של רבי נחמיה". לא מדדתי, אבל את הכרמל אני רוא
האם פמוט הוא מוקצה?
איתיאל
יש מחלוקת בגדרי כלי שמלאכתו לאיסור, אם הוא כולל גם כלים שאין עושים איסור בגופן, אלא הם מכשיר לכלי האיסור. לדוגמה: ספר טלפונים - לא מתקשרים בו עצמו, אבל הוא משמש למעשה האיסור. בשמירת שבת כהלכתה
איתיאל
יש מחלוקת בגדרי כלי שמלאכתו לאיסור, אם הוא כולל גם כלים שאין עושים איסור בגופן, אלא הם מכשיר לכלי האיסור. לדוגמה: ספר טלפונים - לא מתקשרים בו עצמו, אבל הוא משמש למעשה האיסור. בשמירת שבת כהלכתה
מדוע אין גזירה לגזירה במנורה שאית בה חידקי
איתיאל
מדוע במנורה דאית בה חידקי גזרו ולא הוי כגזירה לגזירה (חידקי גזירה משום חוליות, וחוליות גזירה שמא יתפרק ויבוא להרכיב)? נראה מרש"י שאין כאן גזירה באדם עצמו שיבוא להקל בחוליות. אז היה נחשב כגזירה לגז
איתיאל
מדוע במנורה דאית בה חידקי גזרו ולא הוי כגזירה לגזירה (חידקי גזירה משום חוליות, וחוליות גזירה שמא יתפרק ויבוא להרכיב)? נראה מרש"י שאין כאן גזירה באדם עצמו שיבוא להקל בחוליות. אז היה נחשב כגזירה לגז
רבי יוחנן וסתם משנה
איתיאל
בסוגייתנו מקשים כיצד פסק רבי יוחנן כרבי יהודה, הרי הוא עצמו קבע ש"הלכה כסתם משנה", ובה משמע כרבי שמעון. בניסוח מפליא עונה רבי זירא: "תהא משנתנו בשלא היו עליה כל ביה"ש, שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן".
איתיאל
בסוגייתנו מקשים כיצד פסק רבי יוחנן כרבי יהודה, הרי הוא עצמו קבע ש"הלכה כסתם משנה", ובה משמע כרבי שמעון. בניסוח מפליא עונה רבי זירא: "תהא משנתנו בשלא היו עליה כל ביה"ש, שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן".
כיצד זה שהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים?
ברוך עינב
בס"דאיתא בגמרא: "אמר רב הונא: הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים" (שבת כג:). והקשה על כך הרב הגאון מאיר אליהו, שאין מידתיות בין הדרישה מהאדם לבין המתנה שהוא מקבל משמים, שזאת פעולה קלה מדי כדי לזכות
ברוך עינב
בס"דאיתא בגמרא: "אמר רב הונא: הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים" (שבת כג:). והקשה על כך הרב הגאון מאיר אליהו, שאין מידתיות בין הדרישה מהאדם לבין המתנה שהוא מקבל משמים, שזאת פעולה קלה מדי כדי לזכות
שאלה: סתירה בענין החיוב למחות? 
הלל פנדל
במס' שבת נה. כתוב שהצדיקים בתקופת יחזקאל היה בידם למחות ולא מיחו ולכן מגיע להם אותו עונש כמו הרשעים. מצד שני, כתוב בסנהדרין קג. - ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו בשביל דורו של צדקיהו, נסתכ
הלל פנדל
במס' שבת נה. כתוב שהצדיקים בתקופת יחזקאל היה בידם למחות ולא מיחו ולכן מגיע להם אותו עונש כמו הרשעים. מצד שני, כתוב בסנהדרין קג. - ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו בשביל דורו של צדקיהו, נסתכ
סימנים שח, שיא - דיני מוקצה בשבת - כללים בהלכות מוקצה
א אסרו חכמים לטלטל בשבת חפצים מסויימים, וכמה טעמים נאמרו בזה, ועיקר הטעם הוא משום גדר הוצאה, שאם נתיר לטלטל כל דבר, יבוא ע''י זה גם להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. והרמב''ם הוסיף עוד טעמים לאיסור מ
א אסרו חכמים לטלטל בשבת חפצים מסויימים, וכמה טעמים נאמרו בזה, ועיקר הטעם הוא משום גדר הוצאה, שאם נתיר לטלטל כל דבר, יבוא ע''י זה גם להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. והרמב''ם הוסיף עוד טעמים לאיסור מ
ברית מילה בשבת
הרב יוסי איתן
"וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" "אמר רב נחמן בר יצחק: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות –מכאן למילה שדוחה שבת" (שבת,קלב,א) תינוק שנולד בשבת, מילתו בזמנה דוחה את איסורי השבת
הרב יוסי איתן
"וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" "אמר רב נחמן בר יצחק: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות –מכאן למילה שדוחה שבת" (שבת,קלב,א) תינוק שנולד בשבת, מילתו בזמנה דוחה את איסורי השבת
אי הבנת מלאכים ארמית. קדיש בארמית
יניב
מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א מביא בספרו "צמאה נפשי" כמה סיבות מדוע הקדיש בארמית: א. כדי שכולם יבינו. ב.היה בעברית ושונה לארמית בשל גזירות, והשאירו בארמית לזכרון. ג. המלאכים לא
יניב
מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א מביא בספרו "צמאה נפשי" כמה סיבות מדוע הקדיש בארמית: א. כדי שכולם יבינו. ב.היה בעברית ושונה לארמית בשל גזירות, והשאירו בארמית לזכרון. ג. המלאכים לא
