אליהו ובן דוד .....

-------------------------------

סיפר הזקן, שפעם שמע מזקן אחר. 

סיפור שאין הוא יודע אם אמת הוא אם לאו.

שאליהו ובן דוד נזדמנו יחדיו לשער טיטוס ברומא,

 ישבו האחד כנשען על הקורה הימנית והשני על הקורה מנגד . 

.תחילה ישבו ושתקו זה לזה.

 כנדמים כשמשון - המבקשים להקריס את אותו השער....

 ומשלא הסתייע  שעדיין לא הוכשרה העת..... .

 פתח אליהו והוא קורא מקרא פרשת הקורבנות שבפרשת פנחס.

 קרא ופירש קרא ופירש. :

הבדיל בין הנצח לאירעי שבאותה הפרשה בין החשוב לתפל 

[ראה רשימה קודמת ....]

 אחר קם אליהו לילך  ובן דוד ביקש לילך אחריו. סנט בו אליהו מבטו ואמר :

 סוב לך ולך למקום מנוחתו של אותו האיש הקדוש  הקרוי רבי עקיבא 

 שבתורתו עיכב משיח לדורות רבים .

 ולך וצווח ואמור לו : ולכל באי העולם:

 שהלל צימצם התורה לכלל : "שמה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".

 ושמתוך כך אתה בא לקיים

 לסוף גם  : ואהבת לרעך כמוך. 

והנה בא רבי עקיבא וצימצם ציווי זה שהוא כל התורה כולה

 אך לכלל ובחינת  :"כלל גדול". [ברמז,שבצידו עוד כללים גדולים] 

 ומתוך כך, טעה רבי עקיבא בבן כוזיבא .....

ולא עוד שתלמידיו ,הוסיפו לחפש עוד כללים גדולים בתורה.

   כללים גדולים משלהם ....

וכך נמצאו לבסוף מתרחקים ומזלזלים זה בזה .[שכל אחד וכללו הגדול]

 והתרחקו עד שכלו כולם לבסוף במחיתה אחת - במגפה. 

  משל,לרמז שמיתתם בתורתם.....

משה אהרון.