הלכה יומית א' טבת
יד בנוסח על הנסים של חנוכה, בימי מתתיה בן יוחנן ''חשמונאי'' ובניו, היותר נכון לומר חשמונַאי, הנו''ן בפתח, והאלף נחה, ולא לבטאת את האלף בחיריק. [וכן כתב בשו''ת זבחי צדק ח''ג (סי' צד), שהמנהג הפשוט פה עירנו בגדאד, לומר חשמונאי, הנון בפתח והאלף נחה, וכן הנוסח השגור בפי כל החזנים, שהוא שם. ושלא כמ''ש בבן איש חי לומר האלף בחיריק]. והנוהגים לומר חשמונאי האל''ף בחיריק, יש להם על מה לסמוך. אך נכון יותר לומר הנו''ן בפתח והאל''ף נחה. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רמא]. טו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל. כן הנוסח הנכון. ואין לומר כשעמדה ''עליהם'', והרוצה לאומרו, צ''ל ועל עמך ישראל, עם וא''ו. [פרי חדש. ילקו''י מועדים עמוד רמא]. טז מלכות יון ''הרשעה'', פשט המנהג לומר הרִשעה, הריש בחיריק. [כ''כ הפר''ח (סי' תרפב) וז''ל: מלכות יון הרשעה, הריש בחיריק, ודלא כהארחות חיים שהביא הב''י. ע''כ. וכן רגילים לומר בתפלה ומלכות הרִשעה מהרה תעקר ותשבר, הריש בחיריק. וכן אנו אומרים בתפלות ימים נוראים, והרשעה כולה כעשן תכלה, הריש בחיריק. וכ''כ בספר מטה משה (סי' תשצו). וכ''כ בשלמי צבור (דף שה ע''ג) בשם הלבוש והשיורי כנה''ג שצ''ל והרשעה כולה כעשן תכלה, הריש בחיריק. וכ''כ שם במועד לכל חי (סי' לג אות ב). וה''ה כאן. אע''פ שיש לחלק. ואע''פ שבשו''ת יביע אומר ח''ח (סי' יא אות כ)...