פרשת וזאת הברכה – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

דברים לג,ד: תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב:  מדוע 'מורשה' ולא 'ירושה', ומדוע 'יעקב' ולא 'ישראל'? ש"כ: "לומר שנורישה לבנינו ולבני בנינו עד עולם ... ואמר 'יעקב' ולא 'ישראל', כדי לכלול כל הנקהלים והגרים, כי אם היה אומר 'ישראל'  היה נראה על האזרחים שהם בני היחס והשררה, לזה אמר 'יעקב' – לומר אף על פי שבא בעוקבה, לזה אמר ציווה תורה – תרי"א בגימטרייה, לומר התרי"א שצווה לנו משה הם לנו ולקְהִלַּת - שהן אותם שנתגיירו, אבל 'אנוכי' ו'לא יהיה לך' – אין להם בה חלק כי לא שמעוה, כי אם ישראל".

לג,יח: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ: מדוע זבולון ישמח בצאתו למסעות הימיים שלו, הרי הוא אמור להיות דואג אם יחזור בשלום כי הוא בסכנה בדרכו? ש"כ: "(זבולון שמח כיוון) שיששכר באוהליך, שהוא בבתי מדרשות ואתה מביא לו לחם, אם כן באוהליך ממש הוא יושב, אתה (זבולון) יושב בצילו ...  אם כן שמח בצאתך יותר מבואך שאתה הולך וטורח להאכיל ליששכר, אם כן אתה שליח של מצווה".

מבחר גימטריאות: תורה = תרי"א; אנכי ולא יהיה לך = קח מלך; תורה צוה לנו משה = תורה שמענו מפי משה; ינגח יחדו אפסי ארץ = במלחמות גוג (עם המלות); ראש הפסגה = לכתר (עם האותיות).