הלכה יומית כ"ב כסליו
ד מי שאינו מדליק נר חנוכה, ואין מדליקים עליו, וכן אינו רואה נר חנוכה מאיזה סיבה שהיא, אין לו לברך ברכת ''שהחיינו'' בלבד, שברכה זו נתקנה על ההדלקה. וכל שכן שאין לו לברך ברכת ''שעשה נסים''. וכן הדין במי ששכח לברך שהחיינו בכל שמונת לילות החנוכה, שאין לו לברך שהחיינו ביום השמיני. [והא דקי''ל (עירובין מ:), זמן אומרו אפילו בשוק, היינו בזמן דרגלים. וע' בשעה''צ (סי' תרעו סק''ג) שהביא דברי המאירי (שבת כג.) דמי שאין לו בית להדליק, וגם אינו במקום שיכול לראות נרות חנוכה, י''א שמברך לעצמו שעשה נסים, ושהחיינו בלילה הראשון, ושעשה נסים בשאר הלילות. והדברים נראים. עכ''ל. וצ''ע. עכת''ד. והן אמת שגם בשו''ת מהר''ם מרוטנבורג (פראג סי' נז) משמע שמברך שהחיינו על עצם הזמן, וכ''כ בשו''ת הרשב''ץ, וכ''ד היעב''ץ, ובשו''ת משנה שכיר. אולם המאירי עצמו (במגילה ד.) כתב, דחנוכה יש בו ברכת זמן רק על ההדלקה והראיה, ולא על עצם היום. וכ''כ הפר''ח, והפמ''ג, ובשו''ת קול גדול, ובברכ''י, ורע''א, ובשו''ת התעוררות תשובה, וביומין דחנוכה, ובשו''ת אגרות משה, ומהר''ש הכהן מוילנא, הובא להלכה בשדי חמד, והנצי''ב, ויביע אומר ח''ו (חאו''ח סי' מב). ובילקו''י מועדים עמוד רכז]. ה בערב שבת שצריך להדליק נרות חנוכה מבעוד יום, אלא שיש ליתן שמן בנרות כדי הדלקתם חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת, הרואה את הנרות ההם רשאי לברך אפילו קודם צאת הכוכבים מכיון שהודלקו ...