chiddush logo

עיונים לשוניים - אשורים ולטושים ולאומים: שמות פרטיים או תארים?

נכתב על ידי איתיאל, 31/10/2021

 וְיׇקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים:


תרגם אונקלוס:
וְיָקְשָׁן אוֹלֵיד יָת שְׁבָא וְיָת דְּדָן וּבְנֵי דְּדָן הֲווֹ לְמַשְׁרְיָין וְלִשְׁכוּנִין וְלִנְגָוָון.

בשמות פרטיים דרך התרגום להשאירם כמו שהם. אך אונקלוס תרגם לארמית, כי הבין שמדובר בתארים -  למחנות ולגדודי אהלים ולאומות.

ובמדרש רבה הכיר את התרגום וחלק עליו:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: אַף עַל גַּב דְּאִינוּן מְתוּרְגָּמִין אָמְרִין תַּגָּרֵי לוּפָּרִין וְרָאשֵׁי אֻמִּין, כּוּלְּהוֹן רָאשֵׁי אֻמּוֹת הֵן.

וגם ראב"ע העיר:
והנכון בעיני: כי הם שמות, ואין בהם תואר השם.

ברש"י המודפס בחומשים יש תערובת גרסאות שאי אפשר להולמה:
אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם – שֵׁם רָאשֵׁי אֻמּוֹת (בראשית רבה סא,ה). וְתַרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס אֵין לִי לְיַשְּׁבוֹ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. [שֶׁפֵּרַשׁ "לְמַשְׁרְיָין", לְשׁוֹן "מַחֲנֶה". וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ כֵן, מִפְּנֵי הָאַלֶ"ף שֶׁאֵינָהּ יְסוֹדִית, הֲרֵי לָנוּ תֵּיבוֹת שֶׁאֵין בְּרֹאשָׁם אַלֶ"ף וְנִתּוֹסְפָה אַלֶ"ף בְּרֹאשָׁם, כְּמוֹ (עמוס ז,ז): "חוֹמַת אֲנָךְ", שֶׁהוּא מִן "נְכֵה רַגְלַיִם" (שמ"ב ד,ד). וּכְמוֹ (מל"ב ד,ב): "אָסוּךְ שָׁמֶן", שֶׁהוּא מִן "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ" (רות ג,ג). "וּלְטוּשִׁם" – הֵם בַּעֲלֵי אֹהָלִים הַמִּתְפַּזְּרִים אָנָה וְאָנָה, וְנוֹסְעִים אִישׁ בְּאָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמ"א ל,טז): "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", שֶׁכֵּן לַמֶ"ד וְנוּ"ן מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בְזוֹ.]

מחד, רש"י מצדד בדעת המדרש שאלו שמות פרטיים ולא כינויים ואומר שאינו יכול ליישב את אונקלוס על לשון המקרא, ומיד (בלי לאותת...) מתחיל להצדיק את תרגומו.

אלא שיש כאן ערבוב של שתי גרסאות, וכך צ"ל:
אשורים ולטושים – שם ראשי אומות.

(ותרגומו של אונקלוס אין לי ליישבו עם לשון המקרא.) 

[ולפי תרגומו של אונקלוס יש לומר שאשורים הוא לשון מחנות, שכן מחנה מתורגם משריתא. ואם מפני האל״ף, הרי יש לנו תיבות שלא ביסודם אל״ף, וכשהן נעשין שמות, אז תבא א׳ בראשיתם, כמו: אסוך שמן וכו'.

החלק בסוגריים העגולים בו רש"י אומר שאי אפשר ליישב דברי אונקלוס הוא "מהדורא קמא". ובסוגריים רבועים הדפיסו "מהדורא בתרא" בה רש"י מקבל את פירוש אונקלוס ומיישבו.

ואכן בכת"י נמצא בחלקם רק החלק בסוגריים העגולים, ובחלקם רק החלק בסוגריים הרבועים ובחלקם יש הערת גיליון עם המילים מהסוגריים העגולים. ובדפוסים הדפיסו זה לצד זה בלי להבין שזה מחוסר הבנה.

*

לעצם העניין נראה שדווקא דברי אונקלוס מיושבים על פשוטו של מקרא, כמדוייק משינוי הלשון "ובני דדן היו", ולא "ודדן הוליד את".

***

שמעתי בשם הרב שרקי דבר מעניין, שיש כמה שושלות בעלת 12 בנים ובת אחת. וזה מייצג את 12 ירחי לבנה, והבת מייצגת את חודש העיבור.

אצל בני קטורה נמצא שנמנו 12 בנים וכנראה אלדעה (בסיומת ה') היא בת. ולכן משמעותי לתרגום לבאר ש"אשורים, לטושים ולאומים" אינם חלק מפרטי השושלת, אלא תארים.

כך מצאנו אצל בני נחור - נמנו שנים עשר בנים (ובחלוקה מקבילה ליעקב: 8 בני גבירה ו-4 בני פילגש) ורבקה.
ואצל צאצאי עשיו יש שנים עשר בנים, ובמקום אחר למדנו שעשיו נשא את בשמת בת ישמעאל אחות נביות.
וכמובן 12 בני יעקב ועוד דינה.

***

הערה נוספת על הפסוק: יקשן הוליד את שבא ודדן.

ומעניין שגם בתולדות בני נח נאמר שבני רעמה בן כוש היו שבא ודדן. ואולי יקשן התחתן עם אישה כושית וקרא לבניו על שם סבי אימם? 

*

הערה נוספת:

על בני ישמעאל נאמר:
וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו נָפָל.

"בואכה אשורה" ודאי אינו מתייחס לאשור המסופוטמית, שרחוקה ממצרים מאוד.

אבל יתכן והכוונה לבני דדן ה"אשורים". ואם כך אלו "אחיו" של ישמעאל.

ושוב מתקשר לכך שהם בני כוש, ולכן גרים על יד מצרים, אחי כוש.

אם כי בני קטורה שולחו קדמה - למזרח, ולא לדרום.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע