שלשה פעולות לבניין המקדש לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ואברהם בן מרים ז"ל
נכתב על ידי izik28, 14/7/2021
בסד
ד"ת להפטרת שבת חזון ח באב התשפ"א לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ואברהם בן מרים ז"ל
שלשה פעולות לבניית המקדש
----------------------------------------------
יהודים יקרים , אלפי שנים אנו מחכים ומתפללים לבניית המקדש , ומתפלאים איך למרות כל התפילות ולימוד התורה הוא עדין חרב, שימו לב לתוכחת ה" בהפטרת שבת זו "לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר ה" שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃
כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃
וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃
רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃
לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃"
הפירוש לאי התמלאות בקשותינו לבנית המקדש היא לפי המלבים,"ובפרשכם", אחר שהוכיחם עד הנה לאמר, כי הפועל הטוב מהבאת הקרבנות והעצרה בבהמ"ק לא יועיל אם לא תסכים עמו טוב המצפון והמחשבה הזכה, יאמר כי גם טוב המחשבה לא יועיל אם האדם מלוכלך בחטאים בפועל. כי גם עת תפרשו כפיכם להתפלל, והוסיף לאמר.
"גם כי תרבו תפלה", שגדר מלת תפלה היא שפיכת הנפש במחשבה זכה וראויה, שאז הלא הכינותם לבבכם אלי, מ"מ "אעלים עיני מכם ולא אוכל לשמוע" תפלתכם מצד "שידיכם דמים מלאו" במה שאתם שופכים דם נקיים, ובזה רוע המעשים ישחיתו זכות הכונה, כי מתנאי העבודה השלימה ששניהם הפעל והמחשב יתקדשו לפי ה', ואם תשאלו ובמה נכף לה' ונרצה לפניו? הגיד לך אדם מה טוב, ואיך תשובו לה' ומה המה תנאי התשובה וגדריה, תחלה
"ובפרשכם כפיכם". פרישת הכף הוא לתפלה בכ"מ כי הדוכן יבא בלשון נשיאת כפים (ויקרא ט' כב) ולכן דברי חז"ל (ברכות לב) אסמכתא, וכן ברבה (בשלח פכ"ב) פי' על התפלה:
"תפלה". שרשו פלל, מורה על שפיטת כח הפנימי ושפיכת הנפש והדבקה בהעליון הבלתי ב"ת, ומצד זה עקר הוראתו על זוך הלב, טהרת הנפש, התנשאות הרוח, בדידת המחשבה, דבקות החלק בהכל הכולל בקשר אמיץ, ולא יבוא פעל זה מאדם לאדם (לבד לקמן מה יד עמש"ש), וזה גזרו והבדלו מיתר רעיו תחנה בקשה וכדו " פסוק זה מתחבר עם הפ"ס" לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה" רשי מפרש,, "אשרו חמוץ" - החזיקו את הגזול והוא לשון משנה אשרנוהי אי אישר חילי ישר כחך ל"א הדריכוהו בנתיב אמת לזכות בשלו לשון באשורו אחזה רגלי (איוב כג יא) ואשר בדרך לבך (משלי כג יט)
"שפטו יתום" - פלוני זכאי פלוני חייב
"ריבו אלמנה" - השתדלו בריבה להתווכח בעדה שאינה יוצאת לחזור אחרי בעלי דינה (סא"א)
"חמוץ" - גזול ודומה לו מכף מעול וחומץ (תהלים עא) " או כפי שאומר הפ"ס" אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו" המכילתא מסביר," דבר אחר (רבי אומר), אם ענה תענה, מגיד שאינו חייב עד שיענה וישנה. כבר היה רבי ישמעאל ורבי שמעון יוצאין ליהרג. אמר לו רבי שמעון לרבי ישמעאל, רבי לבי יוצא שאיני יודע על מה אני נהרג. אמר לו רבי ישמעאל לרבי שמעון, מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא שותה כוסך (ונוטל) [ונועל] סנדלך או עוטף טליתך. אמרה תורה אם ענה תענה, אחד ענוי מרובה ואחד ענוי מועט. אמר לו נחמתני רבי. וכשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל, אמר להם רבי עקיבא לתלמידיו. התקינו עצמכם לפורענות, שאלו טובה עתידה לבא בדורנו, לא היו מקבלים אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל. אלא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שפורענות גדולה עתידה לבא בדורנו, וסילק אלו מבינותינו. שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין וגו' (ישעיה נז). ואומר, יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. ולבסוף, ואתם קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף ותזנה,
כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו [יכול] כל זמן שהוא צועק אני שומע, ואם אינו צועק איני שומע. (הא מה) תלמוד לומר שמוע אשמע, [הא מה תלמוד לומר כי אם צעוק יצעק אלי,] אלא ממהר אני ליפרע על ידי שהוא צועק יותר ממי שאינו צועק. והלא דברים קל וחומר. אם כשהיחיד צועק על (היחיד) [הרבים] שמע אשמע צעקתו, כשארבים צועקים עאכ"ו. ומה אם מדת פורענות מעוטה, כשיחיד צועק על הרבים. כך מדה טובה [מרובה] ורבים מתפללים על היחיד על אחת כמה וכמה."
בתי המקדש נחרבו בגל שנאת חינם , לעולם נהיה שונים איש מרעהו, יש לעם ישראל 12 שבטים , כל אחד שונה מהשני , כדי לזכות בבנית המקדש, הקב"ה שנקיים את הפ"ס" הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך",המלבים מסביר, "מה שטוב לך" מצד שאתה "אדם", במצות שבין אדם לחברו, מה שטוב לפני האדם עצמו בחיים המדיניים, וגם הגיד "מה ה' דורש ממך" במצות שבין אדם למקום, ומפרש נגד הגיד לך אדם מה טוב "כי אם עשות משפט ואהבת חסד", שזה הטוב לך מצד שאתה אדם שהמשפט ישמור החיים המדיניים מן הגזל והעשק, ועשיית החסד בזה יעזור איש לאחיו, ונגד מה ה' דורש ממך אמר "והצנע לכת עם אלהיך", מה שאתה צריך ללכת עם אלהיך (כמו את האלהים התהלך נח), שזה שורש המצות שבין אדם למקום שילך עם אלהים, ללכת בדרכיו ולהתקדש בקדושתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, זה יהיה "בהצנע" ובסתר, כי הם דברים שבינך ובין קונך ובזה טובה הצניעות בל יזיד וירים לבו בעניני החקירה באלהות וכן בל יתחכם על מצותיו, רק ילך בהצנע לכת עם אלהים:" עשית משפט היא מידת הצדק לפי התורה, אהבת חסד היא כמובן כל גמילות החסדים , מקבורת המת ועד להבדיל הכנסת כלה לחופה , צניעות בין איש לאלקיו ,היא כאמור קיום המצוות ללא שאלות או אם תרצו, מה באלי לקיים ומה לא בא לי או נראה לי, מקיימים את מצוות התורה למה ככה ה", ציווה , יהודים מסרו את נפשם על קיום תורת ה" בשואה ,ואנו כאן בארץ ישראל עם שיא הנוחות מתעלמים ממצוות ה" ! חסד של אמת לא רק קבורת המת אלא גם בקידוש החיים!! אם אנו מתנהגים אחד בפה ואחד בלב , לא מתערבים איש למען רעהו באמת גם שקשה ואנו בדעת מיעוט ,ולא בוטחים בה " אלא מתנהגים בכאילו איש עם רעהו, אל נתפלא שהמקדש לא נבנה ,הקב"ה רוצה את טוהר ליבנו באמת!! את ראיית הטוב של הזולת גם אם בעייני זה לא נראה ,רק כמובן אם הדבר לפי דרך התורה! אם נלך בדרך זו גם שהיא אולי זרה לנו ואנו מתקשים בה , הקב"ה יעריך זאת ונזכה לשמוח כולנו יחד באמת במקדש השלישי ,או אם תרצו , כשם שהקרונה מרחיקה איש מרעהו תתרי משמע , כך גם הקב"ה מתרחק מעמנו!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
