מגלה לנו שלמה המלך (משלי כד, טז): "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". רגילים לפרש פסוק זה - שההבדל בין צדיק למי שאינו צדיק, הוא לא שהאינו צדיק נכשל והצדיק לא נכשל, אלא שגם הצדיק נכשל ונופל, אך ההבדל הוא - שמעלת הצדיק היא שהוא מצליח לקום מהנפילה, וזו מעלתו על פני האינו צדיק שאינו קם מנפילתו.

הגאון ה"פחד יצחק" (הגר"י הוטנר זצ"ל) - אומר שפירוש הפסוק הוא יותר עמוק. אין הפסוק בא כאן לספר ממעלת הצדיק, שעל אף שהוא נופל הוא קם מנפילתו. אלא הפסוק בא לספר לנו ממהותו של הצדיק, כיצד נוצרה ונבנתה מהותו - מנפילותיו. הפסוק בא לגלות לנו, שעצם הנפילות והמעידות של הצדיק הן הן שעשאוהו לצדיק, ובזכותם זכה הוא לתואר צדיק.

בחדר קפה, באחד מבתי הכנסת תלו האחראים פתק בעל לקח רב:

נשפך לך קפה - לא נורא, אתה לא מלאך.

נשפך לך סוכר - לא נורא, אתה לא מלאך.

נשפך לך חלב - לא נורא, אתה לא מלאך.

לא ניקית - אתה לא בן אדם.

כישלון, בכל תחום, אינו הוכחה לפגם בלתי ניתן לתיקון. זה אנושי ליפול, הכישלון הוא רק הוכחה שאתה בן אדם ולא מלאך, כי אין אדם מושלם! השאלה היא מה עושים אחר כך, אחרי הנפילה.

מהאתר: אשובה - https://ashoova.co.il/

"ותן חלקנו"