לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת חוקת

במדבר יט,ב: זאת חוקת התורה: תובנה: תוקפה של כל 'חוקה' הוא לנצח, 'לעולם'. מתוך 28 מופעים של המילה 'חוקת' בתורה (וכולם בספרי שמות, ויקרא, במדבר), 21 מהם באים בצמד המילים 'חוקת עולם' (המופע הראשון בשמות יב,יד, והאחרון בבמדבר יט,כא). 7 המופעים האחרים הם: חוקת הפסח (3 מופעים: שמות יב,מג; במדבר ט,יב; ט,יד), חוקת משפט (2 מופעים: במדבר כז,יא; לה,כט), זאת חוקת התורה (2 מופעים: במדבר יט,ב; לא,כא). 'חוקה' אינה מציינת חוקים אשר אין להם הסבר, אלא חוקים שתקֵפותם לנצח, 'חוקת עולם'.

כא,יד: בספר מלחמות ה': ש: מהו 'ספר מלחמות ה''? ת: ספר שנעלם ובו מתוארות מלחמות בין העמים השונים לבין עצמם, שלכאורה אין קשר בין מלחמות אלה ובין ישראל, אך ניכר כי הן התרחשו במהלך אלוהי, כעין מלחמתו של ה', כגון המלחמה בין אמורי למואב (וְהוּא [מלך אמורי] נִלְחַם, בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, וַיִּקַּח אֶת-כָּל-אַרְצוֹ מִיָּדוֹ, עַד-אַרְנֹן; פסוק כ"ו), שנועדה לאפשר את כיבוש שטח מואב, שגם הוא אח של ישראל כמו אדום, על ידי ישראל.

כא,יז: אז ישיר ישראל: ש: מדוע דווקא 'ישיר' ולא 'שר'? ת: ישראל עמדו לפני מלחמה עם עמי הארץ, וה' כבר הכין אותם לצפוי להם בכיבושיהם, כולל בעניין המים: אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמֹשֶׁה, אֱסֹף אֶת-הָעָם, וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם (פסוק ט"ז). לאור הבטחה זאת בני ישראל כבר הכינו שיר הלל לה', אשר ישירו בעתיד, לכשיקבלו את הבאר והמים המובטחים, לכן דווקא 'ישיר'.