"תקח בידך" לע"נ אבי מורי היקר אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 17/6/2021
בסד
ד"ת לפרשת חקת לענ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
"תקח בידך"
---------------------------------------------------------------------------
פרשת חקת בהיפוך אותיות נקראת "תקח " , את המילה תקח אנו מוצאים בציווי ה" למשה " וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת:" איך מתקשר עניין מטה משה עם נושאי פרשת חקת ביניהם לפרה אדומה ?
הרמבן מפרש את מצות פרה אדומה "וזאת חקת התורה" - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה לשון רש"י מדברי רבותינו (יומא סז) וכבר כתבתי בענין שעיר המשתלח (ויקרא טז ח) מה טעם לאומות שיהיו מונין אותנו בזאת יותר משאר הקרבנות שיכפרו ויש מהם שיטהרו כקרבנות הזב והיולדת כי מפני היותה נעשית בחוץ יראה להם שהיא נזבחת לשעירים על פני השדה והאמת שהיא להעביר רוח טומאה ושריפתה כריח ניחוח בחוץ וטעם טומאת המת בעטיו של נחש כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין והוא שאמרו צדיקים אינן מטמאין ולכך אמר הכתוב זאת חקת התורה כלומר הנחקקת מן התורה והיא תורה שבע"פ על כן היא פרה והיא אדומה ממדת הדין ונתנה לאלעזר להעשות לפניו אפילו על ידי זר אבל הסגן יראה מעשיה כדי שתעשה על כוונתו שלא יחשבו בה מחשבה רעה כאומות והשטן והפרשה הזאת תשלום תורת הכהנים ונכתבה כאן אחר מתנות כהונה לומר שגם טהרתן של ישראל על ידי כהן תהיה וטעם זאת חקת התורה אשר צוה ה' כטעם ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד א) או הוא כמו מסורס דבר אל בני ישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר
""דבר"- ולא "דברו" כי משה הוא העיקר וטעם אליך שיעשו כן במדבר לשעתם ואחרי כן (בפסוק י) יצוה שתהיה לבני ישראל ולגר לחקת עולם שיעשו כן לדורותם וכן ויקחו אליך שמן זית זך וגו' (שמות כז כ) ואחרי כן חקת עולם לדורותם (שם פסוק כא) ואמר ונתתם ולא ונתת להכניס אהרן עמו לכבודו כי שניהם יצוו לאלעזר לשחוט לפניו או אמר " ונתתם " לרבים עכשיו ולדורות והטעם כי אלעזר השוחט מיד ב"ד יקחנה שיתנוה לו שתעשה בהכשר ועל דעתם כענין ששנינו (פרה פ"ג מ"ה) ומי עשאן הראשונה עשה משה רבינו והשניה עשה עזרא שבע מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים וכו'".
פרה אדומה באה כאמור לטהר את ישראל , את הפרה אדומה היו שורפים ולאחר מכן "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה",רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן
"עץ ארז ואזוב ושני תולעת" - ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבו' שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו".
כאן אנו מגיעים למטה משה בו הוא עשה את הנסים מול פרעה הרשע, הרב משה שינפלד מסביר" במחזה הסנה אלוקים מגלה למשה את סוד קיומו של עם ישראל אז – במצרים, ובאופן כללי – לאורך ההיסטוריה. הנה, האש בוערת בסנה ובכל זאת הוא איננו מתכלה. גם בני ישראל, למרות "שהאש" בוערת וכוחות הטומאה מקיפים אותם, הם אינם כלים ובפנימיותם הם נשארים איתנים באמונתם. האש בוערת בהם רק מסביב, אבל לא מכלה אותם.
במעמד זה עם ישראל מתחיל להיווצר. אין מעמד יותר מתאים מרגעים אלו, כדי לגלות למשה את סוד קיומו הנצחי של עם ישראל. תמיד הם יישארו באמונתם למרות האש הבוערת סביבם. הסנה הינו שיח נמוך וקוצני והאש הבוערת לא הצליחה לכלותו, כך בני ישראל, אף על פי שהם יהיו כלפי חוץ במצב "נמוך" ושפל, ולמרות האש הבוערת סביבם, האש לא תצליח לכלות את האמונה שלהם, וזו הסיבה שהם ראויים לגאולה, כי בפנימיותם הם מאמינים בני מאמינים.
רעיון הסנה בא לידי ביטוי באות המטה.
משה פונה לאלוקים ואומר "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ השם". מדוע בני ישראל לא יאמינו לו? לא בגלל שהם אינם מאמינים במציאות השם ובכוחו, אלא הם לא יאמינו שאלוקים רוצה לגאול אותם גם במצבם הנוכחי הירוד, הם לא מבינים כיצד יוכלו לשוב ולהיות "עַם השם" אחרי שהם הידרדרו כל כך.
לשם כך אלוקים מראה למשה את אות המטה. כמעט כל נסי מצרים והמדבר נעשו באמצעות המטה של משה. המטה של משה היה בריאה רוחנית, והוא אחד מעשרה הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות פרק ה'). כלומר, בין ששת ימי הבריאה ליום השבת – אלוקים ברא עשר בריאות שכל אחת מהן היא גם גשמית וגם רוחנית. המטה היה אחד מאותם עשרה דברים. המטה מסמל את המצב הטוב של עם ישראל – מצב נעלה שמצדיק לעשות עבורם נסים ולשנות עבורם סדרי עולם.
המטה כעת בידיו של משה, אלוקים מצווה את משה להשליך את המטה לארץ, והוא נהפך לנחש. נחש הוא אנטיתזה של מטה. הנחש מסמל את הנחש הקדמוני, את היצר הרע. כלומר, יתכן מצב שבו "המטה" יושלך לארץ ויהפוך "לנחש", בני ישראל "יושלכו ארצה" והארציות שבהם תגבר. אולם אלוקים מצווה את משה לאחוז בזנב הנחש, בחלק התחתון, ומיד הוא שב להיות למטה. כלומר, גם אם בני ישראל יהיו במצב רוחני נמוך כאותו נחש, הם לא הופכים להיות "נחש" במהותם, הנחש הוא משהו חיצוני וזמני, ההוכחה לכך היא שאחיזה קטנה בזנבו של הנחש הופך אותו בחזרה למטה. אמנם עם ישראל נראים "כבויים", אבל האמת שהם כאותה גחלת עמומה, שבעזרת משב רוח מרענן היא מעלה שלהבת עצומה.
את המסר הזה משה הה צריך להראות לבני ישראל, כדי שהם יאמינו בעצמם, ולא יתייאשו ממצבם הנוכחי.
הרב הירש מוסיף לבאר.
למַטֵה (מטה באופן כללי, לאו דווקא של משה) יש שני תפקידים עיקריים. א. להישען עליו. ב. להארכת היד ולהרחבת תחומו של אדם. באותות אלו הראה אלוקים למשה דבר והיפוכו. המטה שעליו נשען האדם, ברצות השם יכול להפוך לנחש – האויב המושבע של האדם, ונחש - יכול להפוך למטה: "עתה הראה האות לעם בידי משה, עצם הדבר עליו נשען האדם ובו הוא שולט, נהפך ברצות השם להיפוכו הגמור, לנחש. כל בעלי החיים מתחברים אל האדם בצורה זו או אחרת. לא כן הדו-חיים, ובייחוד הנחש נוטר איבה לאדם והאדם נס מפניו. הווה אומר – אֵל יחיד שלחך, אשר ברצותו ימריד על האדם את משענתו ואת המכשיר לשלטונו, והיפוכו של דבר, כוח עוין, אשר ממנו ירא האדם ונס מפניו, יימסר בידו ברצות השם כמשענת וככלי מלאכה צייתנים" (רש"ר הירש שם, פסוקים ב'-ה').".
את מצוות פרה אדומה אפשר לקשר למי מריבה המופיע בפרשה בה בני ישראל פונים בתלונה למשה על החוסר במים, הבקשה אמנם היתה אולי נכונה אך צורת הבקשה הייתה מכוערת , הקב"ה עונה למשה,"קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם",רשי מפרש," פעמים" - לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא אמרו שמא צריך להכותו כבראשונה שנא' (שמות יז) והכית בצור ונזדמן להם אותו סלע והכהו" בעקבות הכאת משה בסלע בניגוד לציווי ה"גם כוונתו לא הייתה רעה הקב"ה עונה" ויאמר ה "אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם"רשי מפרש," יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" - גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ כך היה עון משה ואהרן והלא (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט קשה מזו אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש השם
"לְהַקְדִּישֵׁנִי" - שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום קל וחומר אנו
"לָכֵן לֹא תָבִיאוּ" - בשבועה כמו (שמואל א ג) לכן נשבעתי לבית עלי נשבע בקפיצה שלא ירבו בתפלה על כך" , אם משה היה מדבר אל הסלע , והיו יוצאים כאמור מים ,היה קידוש ה" גדול,כמו שפירש רשי ,אם סלע שאינו מדבר מקיים את ציווי ה" אזי קל וחומר אנחנו ! , מצוות פרה אדומה לא ברורה לנו ולמרות זאת אנו מיחלים לקיימה ולהיטהר לקראת בא משיח צידקנו ,אנו מצווים לקייים את מצוות התורה גם שאינן נהירות לנו וזאת מתוך אמונה פשוטה בבורא עולם , בדיוק כדיבור משה אל הסלע או כמו דבר אל הקיר... אולי זה מה שמשה חשב.. אך הקב"ה חשב אחרת, עלינו לקחת את מטה התורה ולצעוד בדרכיה ולקיימה ללא עורין למרות שקל לכתוב וקשה לעשות .. כך לא נהפוך את הפרה שבהיפוך אותיות היא המילה" רפה " קרי משהו קל ושברירי " אלא לא נרפה מקיום המצוות ונקדש שם שמיים ,כך נזכה לזרוז הגאולה במהרה אמן.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
