"וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי" (במדבר כב,ה). 'בלעם – בלא עם. דבר אחר: בלעם – שבלה עם. בן בעור – שבא על בעיר. תנא: הוא בעור, הוא כושן רשעתים, הוא לבן הארמי. בעור – שבא על בעיר. כושן רשעתים – דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים. ומה שמו? לבן הארמי שמו. כתיב (במדבר כב, ה) "בן בעור", וכתיב (במדבר כד, ג) "בנו בעור", אמר רבי יוחנן: אביו בנו הוא לו בנביאות' (סנהדרין קה,א). 'בלא עם – שאין לו חלק עם עם. שבלה עם – שבלבל ישראל בעצתו שהשיאו לבלק, כדבעינן למימר לקמן והפיל מהם כ"ד אלפים. בעור שבא על בעיר – שבא על אתונו כמו בהמה דמתרגמינן בעיר. תנא הוא בעור – אביו של בלעם הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי. אחת בימי יעקב – שרדף אחריו ובקש לעקור הכל. ואחת בימי שופטים – לאחר מיתת יהושע, דכתיב (שופטים ג) "ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד כושן רשעתים”. בנו בעור – משמע בעור בנו של בלעם היה. בנו הוא – לבלעם בנביאות, שבלעם גדול מאביו היה בנביאות' (רש"י). 'ומה שאמרו בגמרא כאן, תני, הוא בעור הוא כושן רשעתים [מלך ארם בימי שפוט השופטים (שופטים ג')] הוא לבן הארמי – הוא דבר פלא, כי לפי"ז יתחייב שהיה חי ערך ת"ק שנה, ולבד שזה הפלגה מופלגת, אך הלא נתבאר באגדה דחלק שחי בלעם רק ל"ג שנה, וא"כ ילדו אביו בהיותו כבן ת' שנה ויותר. וצ"ל דהכונה שהיה ממשפחות אלה' (ת"ת). אמנם זה תמוה לומר שבעור חי כ"ך הרבה זמן, אולם מצינו שחיו הרבה, כמו עוג שנאמר בפרשה הקודמת, אולם בכ"ז נראה שכיון שזה דבר שאינו מצוי כלל (ובפרט לא מצאנו כבר הולדה בגיל כ"ך מאוחר, שהרי שרה צחקה מהמחשבה שיוולד לאברהם בן), אז צ"ל כמו שאומר הת"ת שהכוונה היא שהוא היה ממשפחות אלו. אולי אפשר גם שהכוונה שאותם האנשים היו בעלי שורש דומה, כעין גילוים בעולם הוא מאותו שורש רע, ולכן גם השפעתם היתה דומה. לכן גם מצד אחד כשדורשים על בלעם את שמו, גם דורשים 'בעור – שבא על בעיר', ובהמשך דורשים זאת על אביו שהוא בא על בעיר, כך שכעין מדמים זה לזה, ממילא גם בדרשות על מיהו בעור הכוונה שהם דומים אלו לאלו. לכן גם דרשו כאן על הקשר של מדרגת הנבואה בין בלעם ובעור, בהקשר למה שנאמר בתורה על היחוס ביניהם (אביו או בנו), לומר שיש קשר בגילוי שביניהם. שזהו גם 'כושן רשעתים – דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים', שבפשטות הדרשה הכוונה שאותו אחד עשה את שניהם, אולם אפשר שהכוונה שאצל כושן מתגלה אותה הרשעות כמו שהיה אצל לבן שניסה לפגוע ביעקב, שיצא ממקומו ורדף אחריו ורצה לעקור את הכל, שכך גם כושן רשעתים בא ממקום רחוק לפגוע בישראל (והציק מאוד לישראל עד שצעקו לה', שהזיק כ”ך, שזה מראה כעין שבא לעקור את הכל). לבן ניסה לפגוע ביעקב ע"י שבלבל בין האחיות, בין לאה ורחל, שידע שרחל מיועדת ליעקב, ולכן בא לפגוע בקדושת יעקב ע"י בלבול בקשר בנשים. כך גם בלעם שהיה קשור לזה, שלכן מתייחס ביחוס לבעור (ודומה לו שבא על בעיר מפריצות), ומודגש שהוא גדול מבעור בנבואה, שבעצם זה אומר שגם יצרו גדול יותר (שהיצר גדול ככל שמעלת האדם גדולה יותר, ובפרט אם משתמש בקדושה הגדולה לטומאה, כמו שבלעם עשה, אז החוזק של הטומאה מתחזק יותר בכך), שלכן לא רק שניסה להרוג כמו לבן, וכן בא לפגוע דרך אישות בבנ"י, אלא גם עשה זאת שלא כלבן בדבר שהוא כעין חלש (שאינו ממש חטא), אלא ממש להחטאיהם, שיעץ לבלק להחטיא את בנ"י בבנות מואב. כושן הגיע בעקבות שבנ"י חטאו "ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה' וישכחו את ה' אלקיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות. ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים" (שופטים ג,ז-ח), שזה דומה לכך שבלעם החטיא בבנות מואב וע"ז: 'וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל" וגו' (במדבר כה,א-ג) [לכן בשניהם נאמר בדומה: "ויחר אף ה' בישראל"]. אלא שלהבדיל מבלעם שזה בחומרה מצידו – שהוא יזם להחטיא, כושן הגיע בעקבות שבנ"י חטאו מעצמם, כעין אצל לבן שהטעה את יעקב, אבל יעקב התחתן בעצמו אלא שעם הטעות שהוטעה. בנוסף, אצל כושן היה בבנ"י בנוסף לע"ז גם גילוי של עריות (כעין דימוי לחטא בבנות מואב): 'בימי כושן רשעתים, היה פסלו של מיכה, שנאמר "ויקימו להם בני דן את הפסל" וגו' (שופטים יח ל), ובימיו היתה פילגש בגבעה, "ויקם וילך ויבא עד נכח" וגו', "ויאמר אליו אדניו" וגו' (שופטים יט)' (סדר עולם, יב). לכן אמרו חז"ל שהם אותו דבר, שבשורש הטומאה של כוחם יש דימוי. בנוסף כולם היו מאותו אזור (כך שזה מחזק את האפשרות שבאו מאותה משפ', וששורשם בטומאה הוא אחד, שמאותו שורש רע): לבן היה בארם נהרים (בראשית כח,ב), גם בלעם היה מארם נהרים: “וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו" (במדבר כב,ה). 'פתורה – אל פתור. ארץ בני עמו – והם ארמים; וכן כתוב: "מפתור ארם נהרים" (דב' כג , ה)' (ראב"ע), ממילא גם אביו היה מאותו מקום שהרי הוא מקום "בני עמו”. וכן גם כושן היה מארם נהרים: "ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים" (שופטים ג, ח). לכן מובן שבתרגום יב"ע (כב,ה) מובא שבלעם הוא לבן, והרי ע"פ הגמ' הוא בן לבן? אלא שהכוונה שיש בהם אותו שורש כמו שאמרנו (אמנם לא באותה רמה, אבל דומים).