" לדעת כל רז סודך"
בס"ד ד"ת לשבת יתרו כ שבט תש"פ " לדעת כל רז סודך" --------------------------------------------------------------------- הדיבר האחרון " לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ",איסור החמדה מוסבר בספר החינוך," לפי שמחשבה רעה היא זו וגורמת לו לאדם תקלות הרבה, שאחר שיקבע במחשבתו לקחת ממנו אותו הדבר שחמד מתוך אותה תאוה רעה -- לא ישגיח בשום דבר, ואם לא ירצה חברו למכרו יאנס אותו ממנו, ואם יעמוד כנגדו אפשר שיהרגנו, כאשר מצינו בנבות שנהרג על כרמו שחמד ממנו אחאב", הדיבר לא תחמוד קשור עם האימרה " כל הגוזל את חבירו שווה פרוטה, כאילו נוטל נשמתו ממנו" מה שמתחבר עם הפ"ס," כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה, ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך",תורת ישראל בנויה על חשיבה על האחר מה שבעזרתו נבנה העולם בו אנו חיים, עבירה על " לא תחמוד" פוגעת למעשה בצלם אלקים בו נברא האדם " על שלשה דברים " יתרו שהיה כהן מדין שלא היתה עבודת אלילים שלא עבד ,גילה את אור תורת ישראל באומרו ,"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם",מפרש הרמבן ," בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים וטעם זה מפני שהשם גזר על ישראל ועבדום וענו אותם ולא היה על המצרים בזה העונש הגדול, אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם כמו שאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה וצוה למילדות להמית הבנים וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ומפני זה היה עליהם העונש המשחית אותם לגמרי וזהו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי,והנה ה" ראה מחשבתם ונקם מהם על זדון לבם .. והנה ה' רואה ללב ועושה משפט העשוקים...כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור שאיננו בכלל ועבדום וענו אותם ועל כן אבדם במים" , רצון המצרים לאבד חלילה את ישראל ולהשכיח את תורת ה" מהם דווקא גרם ליתרו לראות את אור השכינה שזורחת על ישראל בכך שהוא ראה את מסירות נפשם של ישראל איש לרעהו ולדרך ה" ,יתרו בהיפוך אותיות היא המילה " " יותר" , יתרו דרש מעצמו יותר, יותר קדושה, יותר לימוד תורה ועזרה הדדית, שהם מהדברים שעליהם העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים. שהם הניגוד ללא תחמוד כלי חמדה המצוות שאנו עושים הם הפירות שאנו מגישים לשוכן המעונה , נאמר בתלמוד הבבלי , "עתיד אדם ליתן את הדין על מה שראו עיניו ולא אכל",הרמח"ל מסביר," האדם מה חובתו בעולמו... להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו". ריבונו של עולם רוצה שנשתמש בעולם היפה שברא, נודה לו על כך בפה מלא - בכל יום תמיד, ויתקיים בנו ,"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". עלינו לשאוף ליותר מכל דבר טוב שמקרב אותנו לעבודת הבורא, פחות מכל מה שמרחיק אותנו מכך , עלינו לזכור את דבר הקב"ה ",עולם יפה בראתי בשבילך, תן דעתך שלא תקלקל את עולמי", ובמסכת ברכות נאמר : "'סוף דבר הכול נשמע...את מצוותיו שמור...' - כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואמר בן דוסא: כל הברואים נבראו בשבילי ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". עלינו לחמוד את תורת ישראל בלבד שהיא כלי חמדה כפי שמושר בשיר הכבוד ," נפשי חמדה בצל ידך לדעת כל רז סודך " , עלינו לדרוש ולדעת את רזי התורה בלבד שעליה מושתת עולם תקין שכן אם לא " איש את רעהו חיים בלעו" ולא את הזר לנו , כאיסור החמץ בפסח וכיצר הרע שמצוה עלינו לבערו , אמר הקב"ה ,"חביבין ישראל, שניתן להם כלי חמדה , חבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר, "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו", עלינו לדבוק בעשרת הדברות שיהיו ככתר בראשנו הוא נזר הקודש בראשה של השכינה. [דה"ת עתיד להתפרסם בל"נ בעלון " קול מהיכל " בהכנ"ס היכל יהודה ת"א עריכה שיר וחר ]
