לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת בשלח

יג,יח: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל: מדוע נוקטת התורה פעם לשון 'העם' ופעם 'בני ישראל', ואם היו רכי לב, מדוע מציינת התורה שעלו חמושים? אלשיך: "'העם' הם ערב רב, הם המעותדים לשוב (למצרים בראותם מלחמה:פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה; פסוק יז) ולא ישראל, הלא הוא כי הנה 'וחמושים' בכלי זין 'עלו בני ישראל' ... על העם (ערב רב) היה הפחד ולא על בני ישראל". מעניין.

יד,ה: וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם: אלשיך: "הלא לא ברח, כי הוא בעצמו שְלָחָם ... ומה גם לאמרו בלשון עבר? ... כי ברח העם מקצה המדבר וישב אחור מאימת נחש שרף ועקרב אשר במדבר". הבריחה אינה ממצרים אלא מן המדבר, דבר שפרעה הבין כאילו ה' נטש את ישראל.

יד,טו: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ: אלשיך: "והוא לא היה צועק? ... התחיל להתפלל משה ואמר 'ה' ילחם לכם', אמר לו ה' 'מה תצעק' ותתפלל". תפילה היא צעקה.

יד,לא: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה... וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ: אלשיך: "והרי מקרא מלא כתוב 'ויאמן העם' (ד,לא) ... ואיך יאמר עתה שעל ידי קריעת הים האמינו בה'ובמשה עבדו? ... 'ויראו העם' הוא הערב רב 'את ה' ויאמינו בה'' ... אך ישראל לא הוצרכו לכך, כי מתחילה יראו את ה' ויאמינו בה'". שוב נחלץ אלשיך להגן על בני ישראל, כמאמינים בה'.

טו,א: אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת: מדוע 'ישיר' בלשון עתיד? אלשיך: "מאז נקרע הים בזכות בטחונם שנכנסו לים טרם יבקע, נתעתדו לשורר עם משה כאחד". השירה כאילו התהוותה מעצמה ועל ידי כולם כאחד, ברגע ששמו מבטחם בה'. מעניין.

טז,לה: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה: מה הרמז בעניין המן? אלשיך: "רמז לנו ה' לפקוח עיניים עיוורות, האומרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו הון ובר ולחם ומזון ... כי המה לא יידעו מחשבות ה' ... ומזונותיו של אדם קצובים לו ... ואם כן אפוא למה ייגע להעשיר? ... וטוב לו ימעט בעסק ... וזה רמז לנו ה' בפרשת המן ... הנני ממטיר לכם ... ולכן זאת יעשה האיש הישראלי, אל ייגע להעשיר, רק 'דבר יום ביומו, למען אנסנו' בכור עוני, אם יילך בתורתי אם לא, כי על ידי קיימה בעוני – אצליחהו יקימנה בעושר". העושר הוא ללכת בדרכי ה'.

יז,ט: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק: אלשיך: "מה היא בחינת בחירה זו? ... כלומר צדיקים, כנודע מכל 'אנשים' שבמקרא ... תופסי תורה הבלתי מתרפים ממנה". התורה גורמת גם כוח פיזי ותחבולות מלחמה, שהסתיימה בנצחון ישראל והשמדת עמלק.

שבת שלום (מוקדמת, עקב יציאה מחר בלילה למסע אותנטי בעקבות הלמד-הא), שבת של בטחון בה', תפילה של צעקה מהלב, אמונה מוחלטת בה', הודייה ושירה, הבנת אפסותנו ותלותנו בה', קידום צדיקים ולמדנים, אורן.