והגית בו – פרשת בשלח

יג,יז: וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: יש קצר שהוא ארוך, ומכלל זה כנראה יש ארוך שהוא קצר. ה' לא מנחה את העם בדרך הקצרה (כי קרוב הוא), פן יגרום להארכת הדרך (ושבו מצרימה).

יד,י-יא: וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם: אף על פי שאדם הנמצא בצרה יתפלל אל ה', לא ימנע עצמו מלפנות גם אל המנהיג והאחראי למצבם. העם צעק והתפלל לה', ויחד עם זאת פנה אל משה בקושייה גדולה 'המבלי אין קברי המצרים?'. בצרה הבאה של העם לאחר חציית ים סוף, כאשר לא היה לעם מים לשתות (טו,כד), הם כבר פנו ישירות למשה, והוא צעק בשמם אל ה': וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה-נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה (טו,כד-כה). בצרה הבאה העם שוב התלונן למשה ולאהרן, ואז ה' ביוזמתו ענה למצוקת העם: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע ... וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן—ַשָּׁמָיִם (טז,ג-ד).

יד,כג: וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם--כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו:  אֶל-תּוֹךְ, הַיָּם: אין לצַפּות שנס שהתרחש לאחֵר, יתרחש גם לי. צבא מצרים ראה שלעם ישראל מתרחש נס בעצם בקיעת הים והעמדת המים כחומה מימין ומשמאל, ובכל זאת סמכו שהנס יתרחש גם להם.

טו,יא: מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה: יש אלים וכוחות בעולם, מלבד ה', אך ה' עליון על כל האלים (מי כמוך).

טו,כב: וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם: גבול הסבל שאדם מסוגל לסבול חוסר מים הוא שלושה ימים. לאחר מכן הוא מתלונן ומשתדל מאד להיטיב את מצבו. גבול הסבל לחוסר או מיעוט במאכלים הוא חודש (בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ... מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע; טז,א-ג).

טז,ד: לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא: אם הטוב שבא לנו מאת ה' (לחם חינם) הוא ניסיון מאת ה' (למען אנסנו), על אחת כמה וכמה שמה שנראה בעינינו כדבר רע הפוקד אותנו – גם הוא ניסיון מאת ה'.

טז,יב: שָׁמַעְתִּי, אֶת-תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: טוב להתלונן לה' ולהתפלל אליו, כי בכך ה' שומע ומתייחס.

יז,יד: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: דבר כתוב בנוסף לאמירה - משתמר לדורי דורות. לא מספיקה אמירה בלבד (ושים באזני יהושע).