" אראנו נפלאות" על מרבדים של מצוות
נכתב על ידי izik28, 19/1/2020
בס"ד
ד"ת לשבת וארא כח טבת תשפ
" אראנו נפלאות" על מרבדים של מצות
----------------------------------------------------------------------------
אנו קוראים בפרשה על מכת הברד שהיא פלא בפני עצמו , הפ"ס "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים.",האם אפשר ללמוד את מידת יראת ה" מפרעה ועבדיו? אכן כן .
המילה " וארא" נושאת בחובה את המילה "ראו ", מלשון תראו את נפלאות ה" מה שקשור עם כותרת המאמר .
בפרשה יש קכא פסוקים שהם המזמור," אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה" עושה שמים וארץ" , עיני הקב"ה רואות הכל ושומרות על כל אחד ואחת, זהו דבר שעלינו להפנים בכל מעשה שאנו עושים בחיי היום יום , איך לומדים יראת ה," מפרעה דוקא?
המילה ברד מתקשרת עם המילה רבד או מרבדים כמו רביד הזהב שענד פרעה ליוסף בעת שהמליכו למשנה למלך, או כטבעת שעונד [להבדיל] תחן לכלתו , במזמור אשת חיל ישנו פסוק שמתקשר באופן פלאי לעניין," מרבדים עשתה לה" לכאורה אין קשר לעניין הברד ועל שילוב הניגוד של האש והמים כדי לעשות את רצון ה" ,המאירי מביא פירוש נפלא, " ייחס הלבוש לבית , כי כל מה שיתכסה בדבר , יקרא המכסה 'לבוש'; כמו "תהום כלבוש כסיתו" (תה' קד , ו) , שפירושו , שהלביש הארץ מן התהום. ומרבדים - פירושו מצעות. ואמר , שאין לה יראה מצנה ושלג וקור חזק , כי כבר הכינה עצמה , והקיפה ביתה במלבושים חשובים. ושנים - מענין "תולעת שני" (שמ' כה , ד); רוצה לומר: בגדי צמר צבועים. או פירושו: כל אחד מבני ביתה לבוש שנים בצבע השני , והוא צבע אדום הנקרא בלשון ערבי 'כרמז' , ובלעז 'גראנא'. ובשאר הכוונות: לא יבהל לקורות הזמן , כי עמו דרך להנצל מהם. או קרא שלג - חסרון הידיעה וסכלות החכמה , כי הוא המשל לקור חזק; כי כבר מילא נפשו מן החכמות. וכן ענין מרבדים עשתה לה וגו' - המשך מזל לזה."
אפשר לייחס את המרבדים למצוות שהם כרביד זהב שמולבש עלינו , מכת הברד שירדה שילבה כוחות מנוגדים כדי למלא את רצון ה" ובכך הטבע עצמו קידש שם שמים ,מה גם שפרעה למרות כל אנוכיותו ורשעו הודה " ה" הצדיק ואני ועמי הרשעים " , נחזור לרגע לאזהרת ה" את פרעה מהמכה השביעית
כִּ֣י בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃ כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃" מטרת מכת הברד הייתה קידוש ה" גרידא למען יראו כל העולם את כבוד מלכות ה" יתברך , שהזהיר את פרעה לבל ינזק , "וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כׇּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר ה" מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר ה, וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃" איזה חסד של ה" יתברך לעמות כל ההבדלות, הרוע של פרעה שהיתל בו ובבני ישראל פעם אחר פעם , "וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּ֘הוּ֮ עַל־הַשָּׁמַ֒יִם֒ וה" נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃ וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כׇּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כׇּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃ רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃ וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם ה" הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃"
פרעה למרות כל האירונה קידש שם שמים גם אם זה לרגעים מספר בכך שהודה שטעה ,בעוד ה" מזהיר על הנזקים מהברד ,רוב תבאותו ניזוקה בגלל המעטת ערכו של הקב"ה .
הברד היתה המכה השביעית , הדיבר השביעי בעשרת הדיברות הוא " לא תנאף" , לא נראה קשור ? דווקא כן קשור! הרב ערן בן שיש מהידברות מסביר ," לא תנאף: שורשיו של מוסד האיחוד בין גבר ואישה, כלומר הנישואין, מקורו עוד בימי בראשית, עת ברא הקב"ה לאדם הראשון אישה, שתשמש לו עזר כנגדו, וביחד יבנו את ביתם ויקימו את משפחתם. התא המשפחתי חשוב מאין כמוהו, ואיסור ניאוף, כלומר בעילת אשת איש, מהווה פריצה של גדרי הקדושה שהתורה ציוותה, וגדרים אלו משמשים כיסודות שעליהם מתנהל הבית היהודי." פרעה חילל ברשעותו את כל מה שמגדיר את הבית היהודי , מכת הברד היתה כפי שנאמר מפי מלכו של עולם"בעבור הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃" קרי קידוש שם ה" ,בניית בית יהודי כפי שאנו שרים במזמור אשת חיל מידי יום שבת שמקביל לדיבר השביעי הוא חידוש מעשה בראשית ! לא פחות, גם אם זה לא נראה בפועל, זה בדיוק ככה! שמירת ברית השבת היא כברית בין האש והמים ,הבעל ואשה , האיש וספר הלימוד שהוא הוגה בו וסידור התפילה שהוא מתפללל בו שלש פעמים ביום , אי שמירת השבת היא חילול הקודש ,בדיוק כמו שהברד היה מסרב לשתף פעולה עם האש.. מה היה קורה ? חילול ה" חלילה ! , הברד הוא כמרבדים של אשת החיל שלא פחדה המהקור או השלג כדי לקדש שם שמים במסגרת יכולתו של האדם ,המצוות ודברי התורה שיוצאים לאור כדבר תורה זה שהוא ה -מאה ושש במספר,כמילה " קו "מלשון דבר ישר והגון או אם תרצו לא לרדת ולסטות מקיום המצוות ולהודות לעורכי העלון קול מהיכל היקרים , ישי וחרות שזיכוני לבוא בשערי התורה , וללכת בקו ישר למרות כל הקשיים , שכן סטיה מהקו של תורת ה" הוא ההבדל בין הכרת הטוב וההודיה , לבין האנוכיות , עלינו לשלב כח כברד , בדיוק כיום שבת מברכים חודש שבט " שיהיו בשורות טובות" שהינו כח בחודש שהוא פעמים " יד" כיד שנושיט אחד לשני ,וכך כל אות ותו בדברי התורה הללו בעבר ובעתיד ושיהיו בע"ה וכל מצוה וחסד שנעשה הם כמרבדים שעוטרים אותנו ועוטפים אותנו באור של ה" כאותם פנינים מהפ"ס" ורחוק מפנינים מכרה",ואם בתודה עסקינן אז קבלו את הפירוש של הרב שטינזלץ" ,כנראה שבמקרא פנינים הם אבנים יקרות .. ולכן הביטוי " ורחוק מפנינים מכרה" פירושו,"שכשם שאדם צריך להרחיק לקצה העולם,כדי להשיג אבנים יקרות ,ורחוק ונדיר מכך הוא למצוא את האשה המושלמת ומי שמשיגם שומר עליהם כמו על פנינה יקרה" ומצווה שהוא מקפיד לקיים ללא סייג ,מה שמקשר שוב לכל אות ותו שנכתבו בדברי התורה שהם כפנינים וכך גם כל מצוה שאנו עושים היא כמרבדים של פנינים שאת אורם קשה לתאר מרוב קדושתם, כך שבפרשת וארא נראה נפלאות מתורתו של הקב"ה ,כמו שראיתי אני- ותודה שוב! ובברכתו שיראנו טוב שמחה והצלחה וחורף טוב ובריא !
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
