"לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו" (דברים כב,יא). חז"ל רמזו בטעמי מצוות איסור שעטנז על קשר למעשה קין והבל: '"ויבא קין מפרי האדמה" ... ורבנן אמרו: זרע פשתן היה. "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן", לפיכך נאסר צמר ופשתים, שנא' (דברים, כב) "לא תלבש שעטנז" וגו'. ואמר הקב"ה: אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי, לפיכך נאסר' (תנחומא "כי תצא" סימן ט). אולי רמז לדרשת חז"ל שנאמר לפני דין שעטנז: "לא תחרש בשור ובחמר יחדו" (פס' י). '"לא תחרוש בשור ובחמור" - הוא הדין לכל שני מינים שבעולם, והוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא' (רש"י). אם זה בכל מעשה של שימוש אז למה בחרה התורה לומר דווקא דוגמה של חרישה? (אולי בחרישה יותר נח להשתמש בשניהם מאשר בשאר דברים.) אולי זה נאמר בחרישה כרמז לשימוש לגידולי קרקע, שכך מרמז על כלאיים בחרישה, שיש בזה בהמות שזה כעין רמז להבל שהיה רועה צאן, וחרישת קרקע כרמז לקין שהיה עובד אדמה, שכך כרומז לשעטנז שנאמר בסמוך שזה כלאים, שזה קשור לקין והבל. הפס' הבא הוא: "גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" (פס' יב), אולי כרמז ששמים גדילים בארבע כנפות בכסות האדם, כעין רמז על אדם (כסות אדם), וארבע כרמז שהיו ארבעה אנשים עליהם סופר בתורה שהיו אז (היו גם אחיות אבל עליהם לא סופר בתורה) - אדם חוה קין והבל (וכן ארבע כרמז לארבע כנפות הארץ, כרמז שרק הם היו בכל העולם; וכן כרמז שרבו על חלוקת כל העולם ביניהם: '"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם" וגו'. על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם, אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר: ארעא דאת קאים עליה דידי! ודין אמר: מה דאת לביש, דידי! דין אמר: חלוץ! ודין אמר: פרח! מתוך כך "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו"' [ב"ר כב,ז]), וגדילים כרמז ללשון גידולים, שקין גידל גידולי קרקע והבל גידל צאן; וכן "כסותך" כרמז לכיסוי אדם, כרמז שהאדמה כיסתה את דמי הבל ("ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך" [בראשית ד,יא]). שזה נאמר בסמוך לשעטנז כרמז ששעטנז קשור לקין והבל. הפס' הבא הוא: "כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה" (פס' יג) [הפס' של ציצית נאמר סמוך לשעטנז כדי ללמד: '"גדלים תעשה לך" - (יבמות ד. ספרי) אף מן הכלאים, לכך סמכן הכתוב' (רש"י). לכן כעין שציצית הוסמכה לצורך זה, כך כעין שהם מחוברים, ולכן הפס' הבא אח"כ רומז לגילוי על שעטנז], שבזה נאמר מצוות קידושין, כרמז לשעטנז שנאמר קודם שהוא קשור לקין והבל שרבו על אשה: 'יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין. אמר רבי איבו: חוה הראשונה חזרה לעפרה. ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור. וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך "ויקם קין"' (ב"ר שם). הפס' שקודם לשעטנז הם: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו. לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. לא תחרש בשור ובחמר יחדו" (פס' ח-י). מעקה בבית חדש שלא יפול וימות אדם, כרמז לקין והבל שהיו כשהעולם היה בתחילתו חדש, ומת אדם זהו הבל שנהרג; וכלאי כרם וחרישה בכלאים כרמז לקין והבל, שקין היה עובד אדמה (כרם), והבל רועה צאן (חרישה בכלאים), וזה סמוך לשעטנז לרמז שהוא קשור לקין והבל, שקין הרג את הבל.