לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת שמות

ב,יז: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם: מדוע 'ויגרשום' ולא 'ויגרשון', ומדוע את 'צאנם' ולא 'צאנן'? אלשיך: "(משה) הכיר בהן צניעות ... ולא הוטפלו בדיבור אפילו אלו עם אלו ... אז יבואו הרועים אצלם להתחבר בהן, ואז 'ויגרשום', הן את הרועים מעליהן בצעקן, כי צעקו הנערות לבקש מושיעים ... ואז משה על הרועים חרה אפו ויקם ויושיען ... גברו על הרועים (משה והבנות) ... יתכן כי להיותן בנות גדולות לצורך נישואיהן היו להן מאת אביהן צאן של עצמן לבד וצאן של אביהן לבד". פתרון פשוט.

ג,יד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: מדוע משה לא אמר לבני ישראל 'אהיה שלחני אליכם'? אלשיך: "מוסיף דיבור לעקור הקדמתו של משה ולסדר לו דברים, שלא יתעתדו ישראל לשאול מה שמו", ואכן לא שאלו. אם הבנתי נכון, ה' אומר למשה 'אהיה שלחני' רק כדי להרגיע את משה, כי העם כלל לא ישאל מה שמו של ה'.

ה,כג - ו,א: הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ. עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה: במה ה' מרגיע את משה, הרי משה התלונן על כך שמצב העם הורע ולא הציל אותם? אלשיך: "כי יהיה פתחון פה לחזק לבו ולהביא עליו מכות גדולות ונאמנות עד תומם". ה' מביא עלינו צרות הנראות ללא תכלית, אך בתוכניתו של ה' כבר נקבע שבגלל אותן צרות, תהיה הצדקה להושיע את ישראל. לקח לחיים, לראות טוב גם ברע.

שבת שלום, שבת מזל טוב לבר המצוה לרועי סבג הענק באישיותו וש'יתענק' עוד ועוד, שבת של פשט, הבנת הטוב שברע, אורן.