"וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר" (בראשית כג,טז). '"וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ" וְגוֹ' "בְּמֵאָה קְשִׂיטָה". א"ר יודן בר סימון: זה אחד משלשה מקומות שאין או"ה יכולין להונות את ישראל, לומר גזולים הן בידכם. ואלו הן: מערת המכפלה, וביהמ"ק וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה, דכתיב (בראשית כג) "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון". בית המקדש, דכתיב (דברי הימים א כא) "ויתן דוד לארנן במקום" וגו'. וקבורתו של יוסף (בראשית לג) "ויקן את חלקת השדה"' (ב"ר עט,ז). שלושה מקומות נקנו בא"י, ולכן אין האומות יכולות לומר גזולים הם בידכם. בדומה לזה, שהאומות אומרות שבנ"י גזלנים בא"י, מובא ברש"י הראשון לתורה: '"בְּרֵאשִׁית" – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"' (רש"י. בראשית א,א). נראה ששלושה מקומות נקנו כך שמוכח שהמקום של בנ"י, וזה בסיס עמידה שמחזק את עמדתנו על א"י לומר שה' נתנה לנו. ששלוש זהו חזקה, כך ששלושת המקומות הם כבסיס החזק שמחזק את כוחנו, שמביטים בו ויודעים בשלמות שזה שלנו, ומתוך התחלה זו מתחזקים גם לטעון שכל הארץ שלנו כדבר ה'. לכן שלושת המקומות קשורים לאבות, שהארץ הובטחה לנו דרך האבות (שלהם ה' הבטיח את הארץ – להם ולזרעם) “מורשה" לנו. לכן יש את מערת המכפלה שקנה אברהם, ויש את בית המקדש שהוא המקום שהחל גילויו בקשר ליצחק בעקידה: '"ה' יראה" – פשוטו כתרגומו: ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות. "אשר יאמר היום" – שיאמרו לימי הדורות עליו: בהר זה יראה הקב"ה לעמו' (רש"י בראשית כב,יד). ואת שכם יעקב קנה. כך שבשלושת אלו יש קשר לאבות, ולכן כשאנו בטוחים במקומות אלו שהם שלנו, אנו מתחזקים בקשר של האבות וא"י, ולכן גם מתחזקת עמידתנו על א"י, בידיעה שא"י שלנו בזכות ההבטחה לאבות, שה' בחר לתת אותה להם, ולנו כזרעם. נראה שבשלושת המקומות האלו יש קשר לחיזוק השלטון שלנו על הארץ: במערת המכפלה קבורים אבותינו שלהם הובטחה הארץ. ואף יש בכך משום חיזוק לקשר עמידתנו בחיבור לא"י, כמו שהתגלה אצל כלב: '(במדבר יג, כב) "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" – "ויבאו" מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים' וכו' (סוטה לד,ב). הרי שבכח חברון יש (בשל הקשר לאבות) כח להתחזק ולעמוד על חיבור לא"י (שלא נהיה נגדה כמו המרגלים, וכן שלא נאמין לגוים שאנו גזלנים ובכך נתרחק מא”י, אלא נאמין שהארץ שלנו [שזהו "כח מעשיו הגיד לעמו" וגו', שאמר לנו כדי שנדע שאיננו גזלנים, כמו שמסביר הרב חרל”פ זצ”ל]). בירושלים יש כח לכיבוש הארץ, כמו שנאמר: 'א"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב (תהלים קכב, ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם"? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה' (מכות י,א). (אמנם הכוונה ללומדי התורה בירושלים, אבל מזה שהוזכרה דווקא ירושלים, ולא שאר מקומות, סימן שיש גם יחוד בכח ירושלים בזה), הרי שיש בכח ירושלים קשר לכח נצחוננו במלחמות, כך שנותן לנו כח לשלוט בא"י. וכן נאמר שאברהם שאל באיזה זכות ירש את הארץ, וה' ענה בזכות הקרבנות: '"ויאמר ה' אלקים במה אדע" – ר' חייא ברבי חנינא אמר: לא כקורא תגר, אלא אמר לו: באיזו זכות? א"ל: בכפרות שאני נותן לפניך. ”ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת" הראה לו ג' מיני פרים, וג' מיני שעירים, וג' מיני אילים' וכו' (ב"ר מד,יד). הרי שיש כח בקרבנות לירושת הארץ, וממילא זהו כח ירושלים. ושכם זהו קבורת יוסף, שהוא בן רחל, שעליה נאמר שבוכה שיחזרו לא"י (ויחזרו בזכותה): "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו לא,יד-טז). ומשיח בן יוסף ילחם על א"י ויהרג (סוכה נב,א). כך ששלושת המקומות האלו קשורים לחיבור לא"י. נראה גם שזהו קשר תמידי שלנו לא"י, שחברון זהו קשר מהעבר, ששם קבורים אבותינו. ביהמק"ד קשור להווה, לזכות להיות בא"י (שמקריבים ולכן זכאים להיות בא”י). ושכם כנגד לעתיד לבא, שחוזרים מהגלות (בעקבות בכי רחל), ובאה הגאולה שלעתיד (משיח בן יוסף).