הלכה יומית י"ג אלול
הלכות תשובה פרק ה
ה,א רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות
צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו.
הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית
ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה
העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא
חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, "פן
ישלח ידו" (שם).
ה,ב אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי
בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או
רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע
כירובעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי או שוע; וכן שאר כל
הדעות.
ה,ג ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני
הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר
"מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)--כלומר אין הבורא גוזר על
האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע.
ה,ד וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסי...