פנחס לא היה אליהו.

------------------------------

 בעזרת ה' מחר כשנקרא את ההפטרה .

 ראוי לעניות דעתינו,שלא להילכד וללכת שבי אחר המדרש .

שמזהה את  : אליהו עם פנחס.

 הקנאות שונות במהות ובתכלית .

גם העילות שונות ורחוקות זו מזו  

וגם שפיכות הדמים שונה בהיקף בכמות ובחומרה  .

 והעיקר קנאת פנחס הביאה לפיסגה.

 ואילו קנאת אליהו הביאה לירידה. לחזרה למדבר לסדרת חינוך נזופה  ועד כדי גם 

העברה מתפקידו .......

 , יתר על כן,  לאור המתנות שזכה בהן פנחס גם ברית שלום וגם כהונת עולם  .

לא יתכן כי נלכד הוא באותה הסיטואציה הנוראית של קנאות הכרוכה בשפיכות דמים כה מרובה.

 "ברית שלום" משמעה - ברית עם ה' לילך מכאן ואילך אך בנתיב השלום והפיוס.

לפתור בעיות וסיבוכים אך בדרכי שלום

 לכן גם הובטחה כהונת עולם.  שהרי מי שניחן בברית שלום ראוי שימשיך לעולם בתפקידו

כהונת עולם מבטיחים אך למי שגם פוטנציאלית ראוי לכך

 לעומת זאת אליהו  לא רק שלא זכה ל"מתנות" על קנאותו. 

אלא  נדרש לילך ארבעים יום למדבר - לחורב . משל חוזר לנקודת ההתחלה.

משל מדמה המקרא כי הוא בקנאותו שחק וביטל את ארבעים היום של משה בחורב. 

רוקן תורה מתוכנה.....

 הביטוי של "חורב" כאן מצלצל יותר יובש וחורבן.

 ולא עוד שהקב"ה ערך לו שם בחורב ,סדרת חינוך ,עם שלל נזיפות.

  שלאחריהן נדרש לשוב ולהעביר את שליחותו לאחר - לאלישע . 

לא כך פנחס עם מתנות שקיבל היה אמור לסיים ....

 

אף על פי כן ,בערך ההיסטור- האיסטרטגי המזוקק :

 אליהו היה מורם יותר מפנחס, כדמות שונה ומיוחדת לעצמה .

גדול יותר מפנחס לפי סדר גודל האתגר ההיסטורי והתיאולוגי 

 שהוצב לפניו.

 והיקף ההתמודדות .

 וראוי שכל אחד יהא אך לעצמו ולפי כבודו 

משה אהרון