פרסום:
דברי תורה וחידושים קצרים חגים
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים209 תוצאות
אלו תוצאות חלקיות בלבד. מוצגות רק 1500 התוצאות החדשות ביותר.
להצגת תוצאות נוספות, צמצם את החיפוש על ידי בחירת תת קטגוריה
אלו תוצאות חלקיות בלבד. מוצגות רק 1500 התוצאות החדשות ביותר.
להצגת תוצאות נוספות, צמצם את החיפוש על ידי בחירת תת קטגוריה
היום אתם יוצאים בחודש האביב׳
כתיב בתורה (שמות יג ד) ׳היום אתם יוצאים בחודש האביב׳, ופירש רש״י ׳וכי לא היינו יודעין באיזה חודש יצאו, אלא כך אמר להם, ראו חסד שגמלכם, שהוציא אתכם בחודש שהוא כשר לצאת, לא חמה ולא צינה ולא גשמים׳, וה
כתיב בתורה (שמות יג ד) ׳היום אתם יוצאים בחודש האביב׳, ופירש רש״י ׳וכי לא היינו יודעין באיזה חודש יצאו, אלא כך אמר להם, ראו חסד שגמלכם, שהוציא אתכם בחודש שהוא כשר לצאת, לא חמה ולא צינה ולא גשמים׳, וה
התגבר בהחלטה נחושה שיקיים את המצוה במסירות נפש
שימי
סיפר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ״ל, שבהיותו בחור למד תורה בישיבת ׳חברון׳ והיתה אכסנייתו בדירה שכורה ביחד עם עוד כמה בחורים. לקראת חג הפסח חזרו הבחורים איש איש לבית הוריו, ורק הוא נשאר לבדו בדירה, ב׳אור
שימי
סיפר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ״ל, שבהיותו בחור למד תורה בישיבת ׳חברון׳ והיתה אכסנייתו בדירה שכורה ביחד עם עוד כמה בחורים. לקראת חג הפסח חזרו הבחורים איש איש לבית הוריו, ורק הוא נשאר לבדו בדירה, ב׳אור
טעם לשם שבת ׳הגדול׳
ב׳בית אברהם׳ (לשבת הגדול ד״ה ענין שבת הגדול) הביא בשם הרה״ק בעל ה׳יסוד העבודה׳ זי״ע טעם לשם שבת ׳הגדול׳, משל למלך רם ונישא שהכין סעודה גדולה לכל אוהביו, וכיון שאין עניות במקום עשירות הכינו העבדים את
ב׳בית אברהם׳ (לשבת הגדול ד״ה ענין שבת הגדול) הביא בשם הרה״ק בעל ה׳יסוד העבודה׳ זי״ע טעם לשם שבת ׳הגדול׳, משל למלך רם ונישא שהכין סעודה גדולה לכל אוהביו, וכיון שאין עניות במקום עשירות הכינו העבדים את
החסד במגילת רות
תורתך_שעשועי
סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה - philippinhas@gmail.com עניינה של מגילת רות הוא חסד, כפי שאומר המדרש, "אָמַר רַבִּי זְעֵירָא
תורתך_שעשועי
סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה - philippinhas@gmail.com עניינה של מגילת רות הוא חסד, כפי שאומר המדרש, "אָמַר רַבִּי זְעֵירָא
מציון תצא תורה
תורתך_שעשועי
סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה - philippinhas@gmail.com בכל שנה מופיע שפע חדש של תורה. גודל התורה שאנו ניחשף אליו תלוי בין הי
תורתך_שעשועי
סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה - philippinhas@gmail.com בכל שנה מופיע שפע חדש של תורה. גודל התורה שאנו ניחשף אליו תלוי בין הי
הבה נתחכמה לו
יגאל מלכיאל
"הבה נתחכמה לו" הקב"ה מעניש את הרשעים כפליים ומשלם לבניו אוהביו כפליים בליל הסדר נ- נטילת ידיים נטילת ידיים לטיבול ונטילת ידיים לסעודה ט- ת ו ט אותיות מתחלפות
יגאל מלכיאל
"הבה נתחכמה לו" הקב"ה מעניש את הרשעים כפליים ומשלם לבניו אוהביו כפליים בליל הסדר נ- נטילת ידיים נטילת ידיים לטיבול ונטילת ידיים לסעודה ט- ת ו ט אותיות מתחלפות
צווארך בחרוזים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
אהובה קליין
צווארך בחרוזים. מאת: אהובה קליין © נראו הניצנים בארצנו הנה מה טוב חלקנו כנסת ישראל מרוממת אביב גאולים חוגגת. עטורה עדיי זהב את דודה תאהב חוברת עבותות
אהובה קליין
צווארך בחרוזים. מאת: אהובה קליין © נראו הניצנים בארצנו הנה מה טוב חלקנו כנסת ישראל מרוממת אביב גאולים חוגגת. עטורה עדיי זהב את דודה תאהב חוברת עבותות
סמטאותיה של צפת העתיקה הן אחד המקומות היפים
סיפור דבר תורה לכבוד פסח - צפת הייחודית סמטאותיה של צפת העתיקה הן אחד המקומות היפים והמרגשים שאנשים אוהבים לטייל בהם. האוויר הגלילי הצח, האווירה אפופת הוד הקדומים, ההיסטוריה היהודית העתיקה הניבטת מכ
סיפור דבר תורה לכבוד פסח - צפת הייחודית סמטאותיה של צפת העתיקה הן אחד המקומות היפים והמרגשים שאנשים אוהבים לטייל בהם. האוויר הגלילי הצח, האווירה אפופת הוד הקדומים, ההיסטוריה היהודית העתיקה הניבטת מכ
כל העובר עלינו, לטוב ולמוטב, הכל נקבע מלמעלה
כי כל הקשיים שלנו, והתחושות הקשות הנלוות להם, הם תוצאה של חשיבה שהבעיות שלנו הן באמת שלנו, עלינו מוטל לפותרן, הן באחריותנו. זו טעות איומה: כי אף אם אמנם מוטלת עלינו חובת ההשתדלות, אבל אנו יודעים שזו
כי כל הקשיים שלנו, והתחושות הקשות הנלוות להם, הם תוצאה של חשיבה שהבעיות שלנו הן באמת שלנו, עלינו מוטל לפותרן, הן באחריותנו. זו טעות איומה: כי אף אם אמנם מוטלת עלינו חובת ההשתדלות, אבל אנו יודעים שזו
הנהג מר בריק עשה מלאכתו נאמנה
דבר תורה סיפור תורה עם החזון אישאבא ז״ל נערך להשיג נהג-מונית שייאות לבצע את הנסיעה ולהביא את החזו״א לחיפה. לאחר מאמצים איתר נהג בשם 'בריק' שהסכים לנסוע מחיפה לבני ברק הלוך ושוב. אבל כיון שהנהג ההוא
דבר תורה סיפור תורה עם החזון אישאבא ז״ל נערך להשיג נהג-מונית שייאות לבצע את הנסיעה ולהביא את החזו״א לחיפה. לאחר מאמצים איתר נהג בשם 'בריק' שהסכים לנסוע מחיפה לבני ברק הלוך ושוב. אבל כיון שהנהג ההוא
"ויבקעו המים" (יד, כא)
"ויבקעו המים" (יד, כא) איתא בגמרא פסחים (קח.) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. פירש ה"חידושי הרי״ם זי״ע, שכמו שבקריעת ים סוף חשבו היהודים על כל מיני אפשריות שהקב״ה יעשה להם, אך
"ויבקעו המים" (יד, כא) איתא בגמרא פסחים (קח.) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. פירש ה"חידושי הרי״ם זי״ע, שכמו שבקריעת ים סוף חשבו היהודים על כל מיני אפשריות שהקב״ה יעשה להם, אך
"מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"
"מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" (יד, טו) כתוב בתורה המגיד מקוטנא זצ״ל הגיע פעם לעיר אחת, לעורר את העם לתשובה, ועמו הגיע לשם חזן אחד להשמיע מנעימותיו. את פני החזן קבלו בהתלהבות רבה, ואלו למגיד ל
"מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" (יד, טו) כתוב בתורה המגיד מקוטנא זצ״ל הגיע פעם לעיר אחת, לעורר את העם לתשובה, ועמו הגיע לשם חזן אחד להשמיע מנעימותיו. את פני החזן קבלו בהתלהבות רבה, ואלו למגיד ל
"שבעת ימים תאכל מצות" (שמות יג, ו)
"שבעת ימים תאכל מצות" (תורה: שמות יג, ו) ר"א בן עזריה כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע״ז (פסחים קיח) מורה הוראה ידוע באשדוד סיפר עובדה נפלאה. לפני סוכות התקשרה אישה ושאלה בפיה, היא עובדת אצל מעסיק
"שבעת ימים תאכל מצות" (תורה: שמות יג, ו) ר"א בן עזריה כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע״ז (פסחים קיח) מורה הוראה ידוע באשדוד סיפר עובדה נפלאה. לפני סוכות התקשרה אישה ושאלה בפיה, היא עובדת אצל מעסיק
"ידוע תדע כי גר יהי' זרעך"
"ידוע תדע כי גר יהי' זרעך" (כתוב בתורה) על פסוק 'ידוע תדע' דרשו חז"ל (ב"ר פמ"ד סי״ח), 'ידוע' שאני מפזרן, 'תדע' שאני מכנסן. 'ידוע' שאני ממשכנן, 'תדע' שאני פורקן. 'ידוע' שאני משעבדן, 'תדע' שאני גואלן.
"ידוע תדע כי גר יהי' זרעך" (כתוב בתורה) על פסוק 'ידוע תדע' דרשו חז"ל (ב"ר פמ"ד סי״ח), 'ידוע' שאני מפזרן, 'תדע' שאני מכנסן. 'ידוע' שאני ממשכנן, 'תדע' שאני פורקן. 'ידוע' שאני משעבדן, 'תדע' שאני גואלן.
חכם מה הוא אומר...
אומרת התורה בהגדה "חכם מה הוא אומר... ואף אתה אמור לו כהלכות פסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" יש לדקדק מה זה שאמר כהלכות הפסח היה צריך לומר הלכות פסח ועוד מדוע דווקא ההלכה הזאת של אין מפטירין וכו' ב
אומרת התורה בהגדה "חכם מה הוא אומר... ואף אתה אמור לו כהלכות פסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" יש לדקדק מה זה שאמר כהלכות הפסח היה צריך לומר הלכות פסח ועוד מדוע דווקא ההלכה הזאת של אין מפטירין וכו' ב
"כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח"
"כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" צ״ב כפל הלשון יכל דכפין' ויכל דצריך׳. ונראה עפ״י מה שאמרו חז״ל (נזיר כז.) שנים שצלו פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה, זה שאכלו לשם מצוה על
"כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" צ״ב כפל הלשון יכל דכפין' ויכל דצריך׳. ונראה עפ״י מה שאמרו חז״ל (נזיר כז.) שנים שצלו פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה, זה שאכלו לשם מצוה על
לבן ביקש לעקור את הכל
"לבן ביקש לעקור את הכל׳ ׳ היכן מצאנו שלבן ביקש לעשות זאת? הגאון רבי מרדכי גימפל יפה, אב״ד רוז'ינאי, מביא ביאור חריף ששמע מהגאון רבי יוסף מסלוצק: (בגמרא גיטין סד.) התבאר שהאומר לשלוחו 'צא וקדש לי
"לבן ביקש לעקור את הכל׳ ׳ היכן מצאנו שלבן ביקש לעשות זאת? הגאון רבי מרדכי גימפל יפה, אב״ד רוז'ינאי, מביא ביאור חריף ששמע מהגאון רבי יוסף מסלוצק: (בגמרא גיטין סד.) התבאר שהאומר לשלוחו 'צא וקדש לי
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה
dan
"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" הקשה הגאון רבי בנימין מסטופצי זצ״ל בעל השארית בנימין, למה הוזכר
dan
"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" הקשה הגאון רבי בנימין מסטופצי זצ״ל בעל השארית בנימין, למה הוזכר
"הא לחמא עניא"
dan
"הא לחמא עניא" החת"ס היה אומר "כהא לחמא עניא", ורמז יש בדבר, כה״א, בגימטריא כ״ו כמניין שם הוי״ה הק', ובתיבה זו אנו פותחים את ההגדה וסיפור "יציאת מצרים", שמכוחו של הקב״ה אנו באים ומתחילים לערך את הסד
dan
"הא לחמא עניא" החת"ס היה אומר "כהא לחמא עניא", ורמז יש בדבר, כה״א, בגימטריא כ״ו כמניין שם הוי״ה הק', ובתיבה זו אנו פותחים את ההגדה וסיפור "יציאת מצרים", שמכוחו של הקב״ה אנו באים ומתחילים לערך את הסד
