Toggle navigation
ENGLISH
|
ראשי
דברי תורה
שאלות
שיעורים
ציורים
משחקים
פסח
ENGLISH
Toggle navigation
כניסה ומדורים
הכנס
לחץ כאן להרשמה לאתר
שכחתי סיסמא
פרשת השבוע
חגים
הלכה
חסידות
נך
משנה
גמרא
מחשבה
שונות
סגולות ותפילות
ציורים לפרשת השבוע
עלונים לשבת ולפרשת שבוע
הדף היומי
המשנה היומית
הרמב"ם היומי
טופ-top
דברי תורה
תהילים
לוח כיתתי חינמי
פרסום:
מופאש - מופע להטוטים
הצגה לנוער ולמתגברים
אתר שורש - גולשים לתוכן
הלכה בפרשה
מחולל משחקים ClapLab
משחק קליקרים לאירוע שלך
הדר קופות רושמות
צדיקים, מקובלים, אדמו"רים בעולם
כרמל אשראי
אשראי מהיר
הלוואות לעסקים רק תבקש
פורטל הובלות בישראל
פ
ורטל צימר בקליק
הלוואות רק תבקש
מיני קורסים - פולסטאק
יצירת טריויה
יויו משחקים
קליפיקלפ - קליפ מדליק בקלי קלות
לעילוי נשמת מרים בת עמנואל ועזרא בן יוסף
להקדשה או פרסום באתר -
צור קשר כאן
דברי תורה
חידושים
שיעורים
עלונים
אקורדים
תגובות
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים
3145 תוצאות
סוגי צרעת וסוגי בין אדם לחברו
יניב
"זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן” (ויקרא יד ,ב ). 'אמר ריש לקיש : מאי דכתיב ( ויקרא יד , ב ): " זאת תהיה תורת המצורע” ? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע '
שתי הלחם
יניב
"ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני ה'. ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת
ספירת העומר
יניב
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה . עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה '" ( ויקרא כג , טו - טז ). ראה ' לזמן הזה '
נגעים באים על שבעה חטאים
יניב
'א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. על לשון הרע, דכתיב (תהלים קא, ה)
מצורע - בין אדם לחברו וכל התורה
יניב
"וידבר ה ' אל משה לאמר . זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן " וגו ' ( ויקרא יד , א - ב ). ' אמר ריש לקיש : מאי דכתיב ( ויקרא יד , ב ) : " זאת
חסד אח ואחות, קין ואחותו
יניב
"ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא" (ויקרא כ,יז). '"חסד הוא" - לשון ארמי חרפה חסודא (סנהדרין נח). ומד
שני בני אהרן מתו בשווה
יניב
"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימתו" (ויקרא טז,א). '"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו" – "בני אהר
ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש
יניב
' הוא היה אומר : אין בור ירא חטא , ולא עם הארץ חסיד , ולא הביישן למד , ולא הקפדן מלמד , ולא כל המרבה בסחורה מחכים . ובמקום שאין אנשים , השתדל להיות אי
משה ויהושע וכו' (אבות א,א)
יניב
' משה קבל תורה מסיני , ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה . הם אמרו שלשה דברים : הוו מתונים בדין , והעמידו תלמידים הר
מיתת בני אהרן ופרשת איסור שתיית יין
יניב
" וידבר ה ' אל אהרן לאמר . יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם . ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור . ולהורת את בני ישראל את כל
טהרת המצורע בארבעת הדברים
יניב
"וידבר ה' אל משה לאמר. זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן. ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תול
מילה ביום השמיני מפני עצבות הוריו
יניב
"דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא. וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב,ג). 'ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצב
רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות
יניב
' רבי חנניא בן עקשיא אומר : רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל , לפיכך הרבה להם תורה ומצות , שנאמר ( ישעיה מב , כא ) “ ה ' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
שבע מדות בכלי מדידת לח במקדש
יניב
'שבע מדות של לח היו במקדש : הין , וחצי ההין , ושלישית ההין , ורביעית ההין , לוג , וחצי לוג , ורביעית לוג … רביעית מה היתה משמשת ? רביעית מים למצורע ,
תאריך שביעי של פסח
יניב
"וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם” (שמות יב,טז). שביעי של פסח חל ביום כ"א ניסן, שהוא יום ו' לעומר. שביעי של
קורבנות כרמז לאבות
יניב
"והקרבתם אשה עלה לה ' פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם " ( במדבר כח , יט ). ' " פרים " – כנגד אברהם , שנא ' ( בראשית יח ): " ואל הבקר ר
מעלת ההרוגים על קידוש השם . יום הזיכרון לחללי צה"ל
יניב
"ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה” (תהלים קי ,ו ). '" ידין בגוים מלא גויות”. אמרו רבותינו: כל נפש ונפש שהרג עשו מישראל כביכול נטל הקב" ה מדם כל נפש ונפש וטובל פורפוריון של
קורבנות העולה בפסח
יניב
"והקרבתם אשה עלה לה ' פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם . ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו . עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת ה
יתוש קדמך - טיטוס, ומיתת בני אהרן
יניב
" ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה ' אש זרה אשר לא צוה אתם . ותצא אש מלפני ה ' ותאכל אותם וימתו לפני ה '” ( ויקרא י , א - ב )
ארבע כתות על הים
יניב
'אַרְבַּע כִּתּוֹת נֶעֱשׂוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם : אַחַת אוֹמֶרֶת לִפֹּל אֶל הַיָּם , וְאַחַת אוֹמֶרֶת לָשׁוּב לְמִצְרַיִם , וְאַחַת אוֹמֶרֶת לַעֲשׁוֹת מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן , ו
1
(current)
...
158
«
דברי תורה אחרונים
צָרַעַת הַבַּיִת/ שיר מאת: א..
אהובה קליין
צָרַעַת הַבַּיִת מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן © מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ עָשִׁיר וְשָׂמֵחַ בַּיִת מְפֹאָר בָּנָה - כֹּה הִצְלִיחַ
פרשת תזריע –מצורע-כיצד נקדים..
אהובה קליין
פרשת תזריע –מצורע - כיצד נקדים רפואה למכה? מאת: אהובה קליין השנה פרשיות תזריע - מצורע מופיעות שלובי זרוע ומחוברות . בשישי ובשבת הש
תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש..
אורן מס
תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשות תזריע – מצורע תזריע ויקרא יג,ב: אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפּ
תהלים קכח-קמ: כתובים ככתבם
אורן מס
[1] קכח,א: אַשְׁרֵי, כָּל-יְרֵא יְהוָה--הַהֹלֵךְ, בִּדְרָכָיו: ש: מהם דרכי ה', המביאים ליראת ה'? ת: יגיע כפיים (ב), הקמת משפחה אוהבת –
דיונים אחרונים
טמא טמא יקרא - ילמד הלכות טו..
בס"ד. מסכת מראות. כיום תורת הצרעת דינה להשתנות או להתעדכן בהתאם. להשתנות : בפולחן ובתפאורה שמסביב. התכלית לא השתנתה והיא : ש..
"יד ושם" - כבית ה' וחומותיו...
מהו : "שם עולם" ? שימו לב לסייפא של הציטוט המעורר לכאורה שתי שאלות : ראשית ,מדוע הלשון הופכת מרבים [סריסים] ליחיד - סריס. ושנית מ..
"יד ושם" - כבית ה' וחומותיו...
כמה "יבש" - דף זה. שאין בו זכר לא ליום השואה והגבורה - כהיום הזה. ולא לתקומה במועד חגה - חג העצמאות . משה אהרון