בס"ד                                 ערש"ק וראש חודש תמוז                                                      כ"ט   בסיון   התשע"ד

                   ליקוטי - אור - בפרשה - חוקת

   " זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ

    מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל   "(יט, ב)

איתא בספר החינוך(מצווה שצז): שנצטוו ישראל לשרוף פרה אדומה כדי שיהיה אפרהּ מוכן למי שיצטרך אליה, ומטהרת

מטומאת מת, וכן צריך שתהיה בת ארבע שנים או בת שלש, ואם הייתה זקנה, כשרה. ועוד שתהא תמימה באדמימות

ואסור שיהיו בה שתי שערות שחורות ושלא יעלה עליה עול, רצה לומר ואפילו אם הניח עליה אדם את בגדו, פסולה.

והכוונה בזה שהאפר יהיה מוכן למי שיצטרך היינו למי שנעשה לא טהור שהרי היו לוקחים את אפר הפרה האדומה

ומערבבים אותו עם מים חיים ואלו נקראים 'מֵי נִדָּה' שאותם הטהורים מזים על הטמאים ביום השלישי וביום השביעי

כדי לטהרם. אבל הקושי העיקרי בהבנה של חוקת התורה כאמור, הוא שהעוסקים במלאכת הטיהור היו נטמאים! ועל

זה אמר שלמה המלך ע"ה, החכם באדם: "אחכמה - והיא רחוקה ממני"(קהלת ז:).

ופירש רש"י ז"ל: 'זאת חקת התורה' לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת? ומה טעם

יש בה? לפיכך, כתב בה חוקה גזרה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה. וצריך לדעת, שיש מצוות שהם חוקים

שלא תמיד נבין את טעמם, וגם אם ננסה לא נצליח, כי ככה רצה הבורא יתברך שלא הכול יהיה גלוי וידוע לפנינו, אף

על פי כן נקיים זאת החוקה, היינו חוק - ה' ולא יעבור! וגם אם יבואו ויתריסו נגדכם אויבים מבית ומחוץ, מה שלצערנו

הרב קורה היום מאי פעם, ויאמרו, מה לכם עם החוקים האלו ומה יועילו לכם בעת צרה היא ליעקב, אין לנו להיבהל

מסברתם ולא כאלף כמותם! אלא הפך הדבר היינו זאת חוקת התורה תהיה חקוקה בלבנו חזק שהיא גזרה מאת ה',

כי בזאת תלויה טהרתנו מטומאת מת שהוא אבי אבות הטומאה שנגרמה מעטיו של נחש.

ואפשר שלזה רמז תרגום יונתן שכתב 'דָא גְזֵירַת אַחְוָיַת אוֹרַיְיתָא', ואחוית הכוונה לנחש הקדמוני, כמו שכתוב(בראשית

ג, א): "והנחש היה ערום" ותרגומו: וְחִוְיָא, וזה שפירש רש"י 'גזרה היא מלפניי' היינו עוד במעשה בראשית כבר נגזרה

חוקת התורה כנ"ל בחינת הקדמת תרופה למכה, היינו טהרה ע"י הפרה כנגד הטומאה שנגרמה ע"י גזרת הנחש, וזאת

מכיוון שהנחש דיבר לשון הרע על בוראו וע"י כך גרם למיתת האדם, כמו שדרשו חז"ל(מדב"ר יט, א): אמרו לו לנחש: ומפני

מה כל חיה נושכת ואינה ממיתה ואתה נושך וממית? אמר להם(קהלת י): "אם ישך הנחש בלא לחש, ואין יתרון לבעל

הלשון" וכו', ומפני מה את נושך באבר אחד וכל האיברים מרגישין? אמר להם: ולי אתם אומרים, אמרו לבעל הלשון

שהוא כאן והורג ברומי!, היינו רמז לנחש הקדמוני שהוא היצר הרע, בחינת מה שכתוב(סנהדרין כא): 'כרך גדול של רומי',

כרך היינו הנחש הקדמוני שכרוך אחר האדם להסיתו מדרך הקדושה ולבסוף להמיתו, גדול של רומי היינו רמז לס"מ

שהוא שרם הגדול של רומי שהיא מלכות אדום הרשעה, כידוע. ומלכות אדום היא בחינת עשיו, כמו שכתוב(בראשית כה):

"ויצא הראשון אדמוני", שכל אומנותם היא להרוג, כמו שכתוב(שם כז, מ): "ועל חרבך תחיה", והחרב היא דומיה ללשון

שבפה שהיא בחינת חרב שהורגת היינו שמי שהוא בעל לשון הרע גורם מיתה לעולם בחינת הנחש כנ"ל, רחמנא ליצלן.

והנה ידוע, שבמעמד הר סיני היינו בעת קבלת התורה פסקה זוהמתן מהנחש הקדמוני שהוא היצר הרע כנ"ל, וכאשר

עשו ישראל את העגל נסתלקה השכינה, עד שמשה רבינו ע"ה הפיל תחנונים לפני ה' יתברך וברחמיו הרבים נתרצה

אליו ביום הכיפורים, כנודע. ועל כן, נצטוו עם ישראל לעשות את המשכן עד שסיימו את המלאכה, שנאמר(שמות לט, לב):

"ותכל כל עבודת משכן אהל מועד" וגו', ופירשו חז"ל שהיה זה בכ"ה בכסלו. אומנם, רק בא' בניסן שהוקם המשכן

נאמרה מצווה זו של פרה אדומה(גיטין ס:), ויוסף לי ה' אור להתבונן מה הטעם שחיכה ה' יתברך זמן רב עם מצווה זו

עד חנוכת המשכן בעוד שעבודת המשכן הסתיימה בכ"ה בכסלו שהרי לכאורה אפשר היה לומר אותה מוקדם יותר

ובבוא העת לקיימהּ.  

וננסה להבין את הטעם על ידי שנקדים ונסביר את הפסוק(תהילים יב, ז): "אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טהורות כסף צרוף בַּעֲלִיל

לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם", הפירוש הוא כמו שהכסף צריך לעבור זיקוק מספר פעמים עד שהוא נהיה זך וטהור כך גם

הקב"ה לפני  שאומר דבריו מזקק אותם כמה פעמים כדי שכל אמרה ואמרה תהיה זכה וטהורה לעד. ועל פסוק זה

דרשו חז"ל במדרש אגדה: תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים

טמא ומ"ט פנים טהור, והיה דוד המלך מתפלל עליהם ריבנו של עולם ראה כמה תורתך ברורה ומזוקקת שבעתיים,

שמור אותם בלבם. ויש לדקדק, וכי לחטא יש טעם? אלא רצה לרמוז אולי, מה מקום הטעם הוא בפה ששם גם מקום

הלשון, ואם יטעמו טעם חטא חס ושלום היינו ידברו לשון הרע לא ידעו לדרוש את התורה מ"ט פנים לכל צד כנ"ל.

וע"פ הנאמר לעיל, אפשר לומר אולי בסייעתא דשמיא שבני ישראל לאחר מעמד הר סיני היו בבחינת תינוקות של בית

רבן שלא טעמו טעם חטא כי פסקה זוהמתן כנ"ל, אבל מכיוון שחטאו בעגל ע"י מעשה שטן שהוא בבחינת הנחש שהוא

שהוא היצר כנ"ל, וכמו שאמרו חז"ל(ב"ב, טז): הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות, לפיכך חזרה זוהמתן. על כן,

נראה לעניות דעתי, אם אפשר ובעיני ה' יכשר, שבחטא העגל נגרם שחזרו למדרגה שהיו לפני שיצאו ממצרים, בחינת

מ"ט שערי טומאה, כידוע. ומכיוון שכבר ניתנה להם התורה הקדושה והתקדשו בה ובמעשה העגל נטמאו, לא יספיק

להם זיקוק אחד היינו כמו שהמתינו מיציאת מצרים מ"ט יום עד קבלת התורה, אלא יש צורך לעבור זיקוק כפול כלומר

ב' פעמים 'מזוקק שבעתיים' על מנת שקודם תוסר מעליהם הטומאה, ורק לאחר מכן יוכלו להיטהר שוב כבתחילה,

כמו שדרשו חז"ל(מדב"ר יט, א): מי יתן טהור מטמא וכו'.  

וכעת, צא ובדוק ויאירו עיניך וישמח לבך, על דבר פלא והוא שמאותו זמן שסיימו את המלאכה בכ"ה בכסלו, ועד א'

בניסן שצוו על פרה אדומה והתכפר להם עוון העגל, כמו שדרשו חז"ל תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל(מד"ר יט, ח),

ובו ביום חזרה שכינתו לגלוֹת מלכותו, שנאמר(שמות מ, לד): "וכבוד ה' מלא את המשכן", תמצא ב' פעמים מ"ט ימים

בהפלגה של ב' או ג' ימים בין הדיבור למעשה היינו בהכנת הכלים ומשיחת הכוהן. ונראה שזה בשביל שיעברו זיקוק

כפול בחינת 'מזוקק שבעתיים' כנ"ל כי אי אפשר שהתורה הקדושה תשכון במקום שאינו טהור, בבחינת(ירושלמי שקלים

י"ד): טהרה מביאה לידי קדושה. וע"י כך אפשר שחזרה להם הבחינה של תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא

וידעו לדרוש את התורה מ"ט פנים לכל צד כנ"ל כי כך התורה תהיה להם ברורה ומזוקקת שבעתיים ותישמר בלבם

ללא כל הרהור ופסול חס ושלום.

וייתכן שזה אחד הטעמים שלא צווה ה' יתברך על פרה אדומה מוקדם יותר למרות שסיימו את מלאכת המשכן בכ"ה

בכסלו אלא המתינו עד א' בניסן שבו נאמרה פרשה אדומה כנ"ל. כי בזו העת דייקא יושלם הזיקוק שבעתיים לכל צד

כנ"ל, ויהי אפשר להשלים את טהרתם וקדושתם ע"י אפר פרה אדומה. וזה שכתוב 'זאת חוקת התורה' ולא הפרה

כי האפר פרה אדומה הוא רק אמצעי לטהר את נפשם מכל הטומאות ובפרט מזוהמת הנחש כנ"ל, על מנת שיוכלו

לדרוש את התורה בטהרה ובקדושה בשלמות בחינת מ"ט פנים טמא וטהור כנ"ל, שהרי התורה היא משיבת נפש

והיא הנותנת לאדם חיים, חיי נצח נצחים. ברוך ה' אמן ואמן.

           פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

על-ידי שמתייגע בתורה עד שזוכה לידע אותהּ ולהבינהּ, ע"י זה הוא מרפא את נפשו, ומעלה אותהּ למקום שורשהּ,

וממתיק כל הדינים, והוא נוטע אילנא דחיי לעֵלא דכֹלא אסוָתָא; גם הוא מקיים ומחדש כל העולמות, ומגלה כבודו יתברך

בעולם, שזה עיקר התכלית של כל עבודת האדם, כדי שיתגלה כבודו יתברך שמו(סימן תורה, אות מט). 

                                                 "נר ה' נשמת אדם  "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                ולע"נ יעקב(ינקי) לוי בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה              

                                            ולע"נ הרה"ג יעקב יוסף בן מרגלית, תנצב"ה