היו "ענובים" - מאוחדים כאשכל ענבים.

================================

 בואו נצא בבקשה איתי למסע רעיוני בפיתולי השיטין .

 מסע שהוא בליל של רעיונות לעניין :

ארץ ישראל , בניה ופירותיה . עדי ברכת הגפן ....

והכל בתוספת משחק המוחין בין משה למרגלים.

 

כבר בשלבים הראשונים של השליחה של המרגלים.

 משה מריח דבר מה.

 לפיכך, הוא מקדים ומבקש לפתוח במילה : "והתחזקתם" .

וכי למה הוא משה מבקש מהמרגלים ל"התחזק" ודווקא בהיקשר של פירות הארץ .

ותוך רמז ברור לפרי הענבים דווקא.

  ובלקח שניתן ללמוד מפירות הארץ ועיקר הלימוד כנרמז:

 הוא מ"אשכל הענבים". אש שכולה רתומה ["ענובה"] לאחדות 

 הנה כי כן משה הקדים וביקש מהם  להתחזק :

 בלקיחת ה"לקח" מפירות הארץ כאמור,בעיקר מה"ענבים" .

אך גם מהרימונים ומהתאנים, שבכולם יש יסודות ברורים של אחדות .

אך אנו נתמקד במה שרמז משה כעיקר להשוות פרי הגפן - לגפן ישראל . - לעם ישראל

 

אחדות ישראל משולה בעיני משה  לכלל אש ש"מענבת" את כולם לכלל אחד.

 והנה, הם המרגלים לכתחילה  באו  עם אג'נדה אחרת ומיד הורו לעצמם את הלימוד ההפוך .

כרתו תחילה :"זמורה" משל אומרים לנו  :

אשכל ענבים מורה לימוד אחר - להטיל אש ב"אשכול" וברמז בכלל ישראל -  לפורר ה"ענבים" .

 

הנה כי כן , פירות הארץ  סגולתם רבה ובעיקר לאחד את כלל ישראל . שגם לא בכדי רמז משה בהיקשר של פירות הארץ דווקא לגפן, שאשכול ענבים הוא הסמל לאחדות כלל ישראל .

 לפיכך גם נמשל עם ישראל ל"גפן". ולא עוד שעליה אנו מקדשים ומברכים.

 ישראל נמשלו על ידי משה  ל"אשכל ענבים". :

שהאש שאוחזת  בכולם להיותם אך "ענובים" זה לזה .

ולכלל עם אחד - כנגד ה' אחד. [שה' אלוהינו קודם לה' אחד]

 והמה המרגלים, כרתו זמורה בבחינת גם "זמירה אחרת וגם הוראה אחרת .

 הגו להורות אחרת : להטיל אש המחלוקת והפירוד. 

ובעיקר העיקרים : "מאיסת ארץ חמדה"

 

 וידע כל איש מישראל :

שכל  הפוגם  ב"גפן ישראל"כאמור, אינו ראוי לברך על הגפן..............

ויש חשש גדול לברכותיו לבטלה.

 משה אהרון