עקדת יעקב - מדוע שאל האיש לשמו של יעקב?
כשיעקב שמע שעשו בא עם ארבע מאות לוחמים לקראתו, הוא נבהל ופיצל את המחנה שלו לשנים. בחסות החשכה הוא ירד מהגלעד, חצה את הירמוך, התקדם חצי הדרך לים המלח ושם הוא חצה את היבוק. מכיוון שהוא חשב שעשו יתקיף את המחנה שלו הוא שב למחנה הקודם בצפון מעבר היבוק לחכות לעשו לבדו, וכך אולי הוא יציל את משפחתו, כאשר עשו יכלה את כעסו עליו.
יעקב העביר את משפחתו לאחריות
אלוהים, והציג את עצמו כקורבן-חטאת לכפר את עוונותיו ולשכח את כעסו של עשו.
יעקב התפלל לאלוהים ובקש שיציל אותו ואת נשותיו וילדיו (בראשית לב יב).
בתגובה, אלוהים החליט לנסות את אמונתו של יעקב באלוהים - כשם שאלוהים ניסה את אברהם ויצחק בעקדה.
במחנה הנטוש, בחושך, לפתע,
הופיע איש והתחיל להאבק עם יעקב. סביר שיעקב חשב שהאיש הזה הוא רוצח שעשו שלח
להורגו, אולם האיש נמנע מלהרוג אותו עד שהוא יוודא את זהותו.
האיש ויעקב לפתו ולכדו אחד את השני, והקרב לא הוכרע. יעקב היה מוכן להקריב את עצמו למען שלום ילדיו, והנה הוא כפות לעקדה כיצחק אביו, שהיה מוכן להקריב את עצמו למען אביו.
לפני עלית השחר, האיש ביקש להסתלק. יעקב רצה שהאיש יברך אותו (בהצלחה, בריאות, חיים ארוכים ועושר), בתקוה שכך האיש לא יוכל להרוג אותו.
האיש שאל לשמו של יעקב, לפני
שהוא מברך, כדי לא לעשות את הטעות שעשה יצחק בברכתו ליעקב שהוא רצה לתת לעשו.
יעקב לא ידע שהאיש הוא מלאך
אלוהים, וחשב שזה רוצח שכיר של עשו הרוצה לוודא את זהותו כדי לדעת שהוא הורג את
האיש הנכון.
ליעקב היתה אפשרות לשקר, הן
הוא כבר קיבל ברכות מאלוהים, ומאביו, והוא לא צריך יותר ברכות.
אולם אם יעקב ישקר, זה יראה חוסר אמונה באלוהים, שהבטיח לשמור עליו עד שהוא ישוב לבית-אל (כח טו), וגם
הוסיף ביציאה מחרן, "ואהיה עמך" (לא ג).
יעקב התבגר בחרן, החליט
להפסיק לשקר, ואמר את האמת.
יעקב הכפות למוות היה מוכן למות.
כך למעשה אלוהים ניסה את יעקב, האם הוא מאמין בכל לבבו באלוהים ומוכן להסתכן.
ובאותו הזמן יעקב ניסה את אלוהים ואמר לו: 'נפשי בידך. עשה בי כרצונך'.
כך עבר יעקב את עקדתו בהצלחה.
יעקב לא האמין שהאיש הנלחם
איתו הוא מלאך אלוהים, הן המלאך לא ניצח, וגם לא ידע את שמו, ולכן הוא לא היה מוכן
לשנות את שמו מיעקב (יה'-עקב, ה' יעקב וישמור עלי) לישראל, במיוחד לא בערב לפני
יום המלחמה עם עשו.
