מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת אמור

ויקרא כא,א: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: מה ההבדל בין דיבור לאמירה? רש"ר הירש: "'לדבר' פירושו להביע רעיון, בין אם יש מאזין בין אם לאו. 'אולם 'אמירה' משמעה תקשורת, העברת תוכן בין האומר לזולתו ... דיבור בתורה הוא הביטוי התמציתי והמדויק של המצווה כפי שניתן לנו בתורה שבכתב, ואילו 'אמירה' היא הביאור המלא כפי שנמסר לנו בתורה שבעל-פה. מכאן 'אמורא' – החכם המפרש את מה ששמע, ומכאן ה'אמוראים' מפרשי המצוות, ממשיכי דרכם של התנאים, שכן התנאים היו שונים – חוזרים על מה ששמעו, הם מסרו לתלמידיהם את מה שקבלו מרבותיהם".

כא,יז: אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם--לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו: מדוע בעל מום לא יוכל לשרת בקרבנות? רש"ר הירש: "בעל מום אינו יכול לייצג אדם הגדל ופורח בקִרבת ה' ... הוא אינו יכול לייצג את הבחינה שממנה יש לבקש את קרבת ה' ... אין אדם יכול לזכות לחיים שלמים הראויים לקרבת ה', אלא אם כן שאיפתו נובעת מנקודת מבט של החיים השלמים בתמימותם".

כג,טז: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה: מה משמעות ספירת חמישים הימים, הרי התורה ניתנה ביום החמישים ואחת? רש"ר הירש: "חג מתן תורה איינו מתייחס לעובדה של מתן התורה, אלא הוא חוגג את עשיית עצמנו ראויים לקבלת התורה. היום שלפני מתן תורה ... הוא היום המיוצג ביום החמישים של ספירת העומר, והוא היום שבו העם מוכן לייעודו הגדול – להימנות על מקבלי התורה ונושאיה ... הוא קרוי 'שבועות' על שם הספירה המכינה ומובילה אליו".

שבת שלום, שבת של אמירה משמעותית בשיח בינינו, בתמימות ובהכנה לקבלת התורה, ושנזכה סוף סוף לחטוף חזרה ובשלימות את כל החטופים, אורן.