"יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים. וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד" (בראשית מט,יד-טו). בברכתו של יעקב ליששכר נאמר משל לחמור נושא משא. חז"ל דרשו זאת כנגד משאו בתורה, וכן כנגד משאו בישוב א"י: '"יששכר חמור גרם" מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו. "רובץ בין המשפתים" אלו שלשה שורות של תלמידי חכמים שהן יושבים לפניהם. "וירא מנוחה כי טוב" זו התורה, שנאמר (משלי ד) "כי לקח טוב נתתי לכם". "ואת הארץ כי נעמה" זו התורה (איוב יא) "ארוכה מארץ" וגו'. "ויט שכמו לסבול" עולה של תורה. "ויהי למס עובד" אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר וכו'. ד"א, "יששכר חמור גרם" מדבר בארצו, מה חמור זה נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן. "רובץ בין המשפתים" אלו ב' בקעות, בקעת פסלן ובקעת יזרעאל. "וירא מנוחה כי טוב" זו תנעם, "ואת הארץ כי נעמה" זו נעים. "ויט שכמו לסבול" עולה של ארץ ישראל. "ויהי למס עובד" רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אומר: כל השבטים הניחו יתירות, ושבטו של יששכר לא הניח יתירות, רבי שמואל בר נחמן אמר: אף שבטו של יששכר הניח יתירות, אלא שהיו בעלי מסים. א"ר אסי: הם מעלה מסין היו, כמו שנשתעבדו' (ב"ר צח,יב). 'ד"א, "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם" כשם שהחמור טוען את המשא כך יששכר טוען את התורה … "ויהי למס עובד", מהו מס? זו הלכה שהיו טועים בה היו מבקשים מידם, וכן הוא אומר (שופטים ה) "בעמק שלח ברגליו" בעומקה של הלכה' (ב"ר צט,ט). [ראה 'מעשי אבות ב', 'ברכת יעקב ליששכר', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א]. כיון שביששכר יש גילוי של תורה במעלתה, שלכן נרמז עליו בעניין גילוי תורה וגדלותו בה, אז גם מתגלה בו עניין של שלמות מעלת א"י, כיון שהתורה בשלמותה זה דווקא בא"י (ספרי "עקב”, מג), ולכן שלמות התורה זה דווקא כשיש שלמות גם בקשר לא"י. כך נעשה ביששכר שלמות הקדושה, שיש גילוי של בנ"י (שזהו שבט יששכר) יחד עם התורה וא"י, שזהו שלמות הקדושה המתגלה יחד בשלושת חלקיה (תורה, א”י ובנ”י). השלמות של הקדושה מתגלה ביששכר כיון שביסודו יש עניין כזה, כמו שאמרה לאה בקריאת שמו: "ותאמר לאה נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר" (בראשית ל,יח). 'ותאמר – לפי שעמדה מלדת ונתנה במקומה שפחתה לאישה, חשבה בזה שיש לה שכר מאת הא'ל משני פנים: האחד שגרמה לבעלה להרבות בנים ולא תהיה שכיבתו עם האשה לבטלה, והשני שעשתה טובה גדולה עם שפחתה לתת אותה בחיק בעלה ושיהיו לה בנים מאותו צדיק. ולפיכך קותה בזה שכר מאת הא'ל. וכאשר שמע אלקים תפלתה והרתה בזו הביאה אחר שעמדה מלדת חשבה כי הוא זה שכר לה מאת הא'ל. לפיכך קראה שם הבן הזה יששכר, כלומר יש שכר לפעלתי' (רד"ק). יששכר קשור למעשים שבקדושה, כמו שאומרת לאה שעשתה (שיש בזה קדושה מצד שדואגת ליעקב שלא תהא שכיבתו לבטלה, וכן להוסיף קדושה בעולם ע"י שתתעבר זלפה מיעקב הצדיק ותביא עוד בבנ"י הקדושים [וכן זהו חסד שעושה לזלפה]), ולכן זכתה ביששכר שיגיע לעולם דרכה, כשכר. לכן כיון שיסודו בקדושה, לכן גם מתגלה בו שלמות הקדושה, שזהו גילוי של בנ"י עם התורה וא"י, שכך מתקנים את העולם בשלמות להיות מקום לשכינת ה'. לכן מכח זה גרמו לקדושה להיות מתגלה בפיזי בא"י, שזהו במיוחד בפירותיה הנשפעים מהשכינה (כמו שאומר הב”ח: 'קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ' [ב"ח; טור או"ח סימן ר"ח]), שנעשים להיות פירות גדולים וטובים, וכך בזה השפיעו לגיור בעולם – להכנסה תחת כנפי השכינה, בשל מעלת גילוי השכינה שיש בהם: 'ד"א, "יששכר חמור גרם" פרותיו (פירותיו) של יששכר גסין היו, והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים, והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם. והיו אומרים להם ישראל: על אלו אתם מתמיהין?! אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה היה לכם להתמה עליהם; והרבה גרים היו באים ומתגיירים' (ב"ר צח,יב). (גם זה רמוז בעניינו של יששכר שהגיע כשכר על נתינת זלפה ליעקב ע”י לאה, שיש בזה התחברות לצדיק וגם הבאת-הולדת ישראל בעולם; שזהו כגרים [כמו שזלפה התחברה ליעקב הצדיק] הם מתקרבים לשכינה – ע"י שמצטרפים ומתחברים לבנ"י [שאנו צדיקים וקדושים, וגיור זה התווספות ללאום היהודי (ראה ב'תורת השבת והמועד' – 'הזהות בין התורה ללאום', למרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א). שזהו שמתחברים אלינו ולשכינה]; וכן בכך כעין באים מחדש לעולם כהולדה בישראל [כהולדה מזלפה]: 'רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי' [יבמות מח,ב]).