פרשנות אונקלוס 

פרשת לך לך

בראשית יב,ה:  וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן: אונקלוס: דשעבידו לאוריתא: תה"ת: ששעבדו אותם לתורה. אונקלוס כמו רש"י מסתמכים על המדרש "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים" (בראשית רבה לט,יד), אלא שאונקלוס מוסיף מימד של פשט "שיעבדו", כמו עבדים שאדם צובר כרכוש.

יג,ט: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה: אונקלוס: אם את לציפונא ואנא לדרומא. תה"ת: אם אתה לצפון אני לדרום, ואם אתה לדרום אני לצפון. ניתן להבין שאונקלוס מבאר לנו שאברם ולוט עמדו על הר גבוה (אולי הר בעל חצור או הר כביר) ופניהם למזרח, כך שימין זה דרום, ושמאל זה צפון. יש גם הסבר אחר האומר שאברם ביקש את לוט לבחור בין צפון לדרום, רק לא למזרח, לסדום. לוט דווקא בחר בככר הירדן ובסדום: וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם (יב,יב). אונקלוס עקבי עם תרגומו זה, והוא מתרגם את הפסוק וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק (יד,טו) : שמאל – ציפונא. כנראה גם שם אברם הגיע לחובה (חומס) מצד מזרח לדמשק.

יד,ג: כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים, הוּא, יָם הַמֶּלַח: אונקלוס: הוא אתר ימא דמלחא. תה"ת: הוא מקום ים המלח. ניתן ללמוד מכך שבזמן זה ים המלח טרם נוצר, והעמק היה במקום בו נוצר ים המלח, ולהבנתי זה קרה בעת הפיכת סדום ועמורה, ומה שמכונה "השבר הסורי-אפריקאי".

טז,ה: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ: אונקלוס: דין לי עלך. תה"ת: טענה יש לי עליך. נראה שאונקלוס מנסה להכהות את לשון התבטאותה של שרי, ומעדן אותה ל"מחלוקת" וטענה.

שבת שלום, שבת של השתעבדות לתורה, התחברות לטוב דיבור מעודן, חורף טוב, אורן.