'אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו.. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים' וכו' (תענית כו,ב) מסבירה הגמ' 'בשלמא יוה"כ משום שאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות, אלא טו באב מאי היא?- אמר ר"י אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה' וכו' (שם ל,ב) שזה הסבר מדוע עשאוהו ימים טובים, אולם מה הקשר לזיווגים שעושים דווקא אז? מיילא בטו באב זה עניין זיווג (לפי חלק מההסברים בגמ', כמו שהותרו שבטים לבא זה בזה) אבל ביוה"כ מה העניין?- ואולי בפשטות אפשר שנאמר על יוה"כ 'את מוצא מנין השט"ן בגימטריא שס"ד, כל ימות השנה יש לו רשות לקטרג חוץ מיוה"כ' (שוח"ט סימן כז) ולכן כיון שהשטן לא מקטרג אז יש פחות כח ליצה"ר, ולכן אז מזווגים זיווגים שיעלו יפה כיון שיהיו מכוונים לקדושה בלי העיוותים של יצה"ר, שזהו שאומרות 'אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה' (שם כו,ב). וניראה יותר מזה שהולכות בבגדי לבן שאולין, כעין הכהן הגדול שלובש בגדים לבנים (משל ציבור) כשניכנס לקודש הקדשים. כך הן מתדמות, שזהו המשך הגמ' 'ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין ביהמק"ד שיבנה במהרה בימנו'. שמדמים חתונה לענייני קדושה של מתן תורה ומקדש, שבמתן תורה משה עלה לבדו לסיני, כמו שהכה"ג נכנס לבדו לקה"ק במקדש, ולכן מתדמות לכה"ג לחבר קדושה מושלמת לזיווגן. ויש בזה עומק, שביוה"כ זורקים כבש לעזאזל שהוא מלאך שניפגם בעריות בעולם (ילקו"ש "בראשית" סימן מד) ולכן בזריקה לעזאזל מביעים את רצוננו להשמיד את יצה"ר של עריות שעזזל עוזר להחטיא בו '.. ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עברה בגדי צבעונין של נשים' וכו', ולכן ביוה"כ שמתנתקים מיצר העריות באים לצד הקדושה של זיווג קדוש, ולכן הולכות בבגדי לבנים, היפך מעזזל שמחטיא בצבעונים. וניראה שבמדרש שם מסופר שהמלאך השני 'שמחזאי' חזר בתשובה, וזה בהקשר למבול (נח) ואצל נח היה מעמד קבלת 7 מצוות בן נח (ראה בדברי מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. ב'תורת המקרא' "נח")  ובאותו זמן ה' החריב (חלקית) את העולם, ולכן הדומה לו הוא מתן תורה שגם בו העולם עמד לפני חורבן אלמלי היו מקבלים את התורה (שבת פח,א) ובו קיבלנו תרי"ג מצוות. ולכן ניראה רמז שבהקשרו החטיא עזזל (כמו שלא חזר בתשובה במבול) שזהו "ויקמו לצחק" (שמות לב,ו) שזהו 'גילוי עריות' (רש"י שם) שזה היה חלק מהותי מחטא העגל, כמעין מה שאמרו חז"ל (בכלל) 'ולא עבדו ע"ז אלא להתיר להם עריות בפרהסיא' (סנהדרין סג,ב). כך ניראה שעזזל היה מהדוחפים לעגל, ולכן ביוה"כ שבו מחילה על העגל ('סליחה ומחילה') אנו מתנתקים ופועלים נגדו, כמו שמפרקים כבש בזריקה מההר כמו שלו יכולנו הינו עושים לו, ולכן אז ראוי לבא ולחבר זיווגים קדושים, שזה כעין המשך מעשי יוה"כ (ובזה מובן יותר הסבר מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'מועדי ישראל' ששמחו ויצאו לכרמים כשהלשון הלבינה שהוכח שכופרו החטאים של ישראל).