אוסף סיפורי מוסר בין אדם לחבירו
נכתב על ידי DL2000, 1/9/2013
בס"ד
סוד התקיעות הוא לאהוב כל יהודי
הרה"ח ר ' אברהם מאיר מווארשא
ל"ז היה בעל תוקע אצל הרה ק"
בעל"ישמח ישראל" מאלכסנדר זיע" ,א
ובכל שנה ביקש מרבו שיאמר לו סוד
התקיעות ולא אמר לו, בשנה האחרונה
לחייו של ר ' אברהם מאיר, אמר לו
רבו, תמיד אתה רוצה לידע סוד
התקיעות עכשיו אומר לך, הסוד הוא
לאהוב כל יהודי ויהודי יהיה מי שיהיה,
כלום סבור אתה שכוונתי ליהודי
המתפלל בכל יום, ושמא אף לזה
המתפלל רק בשבתות, ואולי תחשוב
שכוונתי לאהוב גם את היהודי שמגיע
לבית הכנסת רק ביום כיפור, ובכן כל
זה פשיטא , על זה איני צריך הסכמתך,
ובכן כוונתי היא ליהודי פשוט נו בער
ההולך ביום הכיפורים ורואה לתמהונו
כי החנויות סגורות, ושואל מה זה
ואומרים לו היום הוא יום משפט,
כששומע זאת מתעוררת בקרבו
הנקודה היהודית, ורץ לביתו ואומר
לאשתו, את יודעת היום יום משפט
ואנחנו צריכים לילך לבית הכנסת, כי
זוכר אני שסבי היה הולך להתפלל בזה
היום, והיא אומרת לו עוד לא בישלתי
סעודת צהרים כי החנויות סגורות, מיד
לובש כלי קרב ורוכב על סוסו היערה
וצד ארנבת ומביא לאשתו לבשל
צהריים, והולך ולוקח הסכין ומגלח
עצמו לכבוד היום, ואוכל צהרים,
ולוקח את אשתו ורוכב אל פתח
ביהכנ"ס וכשבא לפני שער ביהכנ"ס,
אומר ": רבש"ע אתה יודע שאני נבער
וריק איני יודע לקרוא ולהתפלל כי לא
למדו אותי, ולמה אכנס לביהכנ"ס, על
כן רבש"ע אני מודה לך על העבר
ומבקש ממך על העתיד", ורוכב חזרה
הביתה, ליהודי כזה נתכוונתי, כזה
יהודי כ"ג צריכים לאהוב .
השיב הר' אברהם מאיר ל"ז : יהודי
כזה יכול רק הרבי לאהוב, אמר לו רבו :
הרי רצית לדעת סוד התקיעות , כלום
חושב אתה שהם דברים הנקנים
באמירה , צריך לעבוד ולעמול הרבה
כדי להגיע למדרגה זו של אהבת
ישראל , ואילו זה שרוצה רק לדעת לא
יועיל כלום בכוונותיו
האדם לא נברא רק בשביל עצמו
פעם בערב ראש השנה , באו לישיבה
בראדין , בעה ב" מעיירה סמוכה , לבקש
את אחד התלמידים בישיבה שיצאו לו
מוניטין בתור דרשן, לבא לעירם
ולדרוש בראש השנה לפני תקיעת
שופר, אבל למרות הפצרתם סירב
הבחור לעזוב את כותלי הישיבה , וויתר
על הצעת הבעה"ב להעניק לו שכר
טרחתו , ובלבד שיסתופף בצל הגה"ק
ה"חפץ חיים זיע"א בימים הנוראים , אז
פנו הבעה"ב אל ה "חפץ חיים " בבקשה
להשפיע על תלמידו זה לנסוע עמהם
לעירם , הח"ח שאל את התלמיד לסיבת
סירובו לעשות טובה ליהודים , והלה
ענה שקשה לו לעזוב את הישיבה הק'
ואת רבו בימים הקדושים הללו , ענה
ה"חפץ חיים" לתלמידו במתק שפתיים :
צריכים לזכור שהאדם לא נברא רק
בשביל עצמו צריך הוא גם לעזור
לזולתו, כמובן שאחרי דברים אלו
הסכים התלמיד ונסע לשם .
מסופר: הרה"ק רבי יששכר בר
מראדושיץ השתהה פעם בראש השנה
קודם תקיעת שופר בחדרו זמן רב ,
כשנכנס אחר כך לבית מדרשו קודם
שניגש לתקיעת שופר, אמר לקהל
אספר לכם מעשה מרבי הקדוש " החוזה
מלובלין" זיע" :א פעם אחת שהה
"החוזה" זמן רב לפני תקיעת שופר
בחדרו ולא היה יכול ללכת אל
התקיעות מחמת גודל שבירת הלב
שהיתה ,לו כי לא הרגיש בעצמו שום
זכות שיוכל להתחזק בכוחה, עד
שלבסוף נזכר שיש לו זכות אחת , כי
במשך כל השנה לא הקפיד ולא כעס
על שום אדם, ופעם קרה שהשמש
שכח להכין לו מים לנטילת ידים
שחרית, ונתרעם עליו בלבו והחליט
שכאשר יבוא אליו יגער בו בנזיפה , אך
לבסוף כשנכנס אליו השמש, נזכר
במאמר " כל הכועס כאילו עובד עבודה
זרה ," ואמר לעצמו " : וכי בשביל נטילת
ידיים אהיה חלילה עובד עבודה זרה ?"
ולא גער בו ולא הקפיד עליו כלל ,
כשנזכר " החוזה" מזכות זו הלך אל
התקיעות.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
