"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" וגו' (דברים כו,א-ב). ' ... א"ר בנאי: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ" וגו'. רבי ברכיה אמר: בזכות משה שנאמר (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו". ר' הונא בשם ר' מתנה אמר: בזכות ג' דברים נברא העולם - בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים. ומה טעם? "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים"; ואין 'ראשית' אלא חלה, שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", ואין 'ראשית' אלא מעשרות, היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך", ואין 'ראשית' אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך" וגו'' (ב"ר א,ד). מיילא דעותיהם של ר' בנאי ור' ברכיה מובנים, שהתורה היא יסוד העולם (וזהו בזכות התורה או בזכות משה שהביא את התורה), אולם מה עניין בשלושת הדברים שמביא ר"ה בשם ר' מתנה? יסוד דבריו הוא ע"פ הפס' בבריאת העולם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" שדרש שנברא בשביל "ראשית", ונאמר "ראשית" בשלושת הדברים שהביא; והנה ישנה עוד דרשה, כמו שמביא רש"י על הפס': '"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו (ירמיהו ב ג) "רֵאשִׁית תבואתו"' (רש"י; בראשית א,א). ברקע, כל העניין שהתורה מספרת על בריאת העולם זה כדי שהארץ תהיה בידנו (כמו שמביא שם רש"י קודם); ממילא יש גילוי של תורה ובנ"י כשברקע עומדת הארץ. לכן נראה שבא ר"ה ומלמד שהעולם נברא בזכות חיבור של התורה השלמה ושל בנ"י בשלמות (שמגלים את התורה בפועל), ושלמות החיבור הוא דווקא בא"י. כיון שהתורה אינה שלמה אלא בא"י: 'ד"א "ואבדתם מהרה" - אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצויינים במצות; שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים. משל למלך שכעס על אשתו, וחזרה בבית אביה. אמר לה: הוי מקושטת בתכשיטיך, וכשתחזרי לא יהו עליך חדשים. כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, היו מצויינים במצות, שכשאתם חוזרים לא יהיו עליכם חדשים, שירמיהו אמר (ירמיה לא) "הציבי לך ציונים" - אלו המצות שישראל מצויינים בהם' (ספרי "עקב", מג). גם בנ"י עיקרם זה בא"י, שבחו"ל לא נחשבים כקהל אלא כיחידים: 'אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר (מלכים א ח, סה) "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלקינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום", מכדי כתיב "וכל ישראל עמו" - "קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים" למה לי? שמע מינה: הני הוא דאיקרי קהל, אבל הנך לא איקרי קהל' (הוריות ג,א) [ונראה שבכוונה זה נאמר במיוחד בהוראה (אע"פ שיש לזה גם השלכות נוספות, כגון תענית ציבור), כיון שזה בא לרמז על חשיבות בנ"י בגילוי של התורה, שזה דווקא בא"י]. זהו שא"י היא ברקע שמביא לידי ביטוי את שלמות התורה ובנ"י, וכך משפיע תיקון אמיתי לעולם, שלזה נברא העולם. לכן למד ר"ה מ"בראשית" שמרמז על התורה ועל בנ"י, ומביא לידי ביטוי במצוות שחלות דווקא בארץ, כרמז שבריאת העולם הייתה בשל תיקון העולם, שזה תלוי בתורה בנ"י וא"י, ולכן מביא שלושה דברים שבהם נאמר "ראשית", כרמז לשלושת הדברים האלו (תורה בנ"י וא"י); כגילוי לתורה ובנ"י שנאמר בהם "ראשית", וכך גם בגילוי של השפעת הארץ למצוות שנאמר בהם "ראשית" כרומז שגם א"י קשורה לעניין "ראשית", ולכן הביא שלושה מצוות של "ראשית" כרמז שיש שלושה עניינים של ראשית שבשבילם נברא העולם. נראה שחלה מרמזת על התורה, כרמז למן שהוא הלחם שאכלו במדבר בזמן שבו ספגו את התורה (ראה תנחומא "בשלח" סימן א, שבמדבר התחברו לתורה), ואף מידת החלה נלמדת מהמן: '"ראשית ערסתכם" - כשתלושו כדי עיסותיכם שאתם רגילין ללוש במדבר' וכו' (רש"י; במדבר טו,כ). מעשר כנגד בנ"י, שתרו"מ מביאים לכהנים וללווים, וכן לעניים (אמנם הפס' שהביא מדבר על תרומה, אבל ר"ה במפורש אומר 'מעשרות', שכולל יחד תרו"מ, שהם באים יחד בזמן ההפרשה שלהם, ולכן התרומה מגלה אף על המעשרות), כך שיש בזה גילוי כנגד אנשים בבנ"י שנותנים להם תרו"מ. בביכורים מביא את פירות מעלת הארץ (שבעת המינים), מהגדל בארץ, ואף מכריזים על שהארץ נתנה לנו ומעלתה, כך שזה מגלה על א"י (ואף בפס' "ראשית בכורי אדמתך" שמדגיש שזהו עניין של אדמתך - א"י). לכן מביא ר"ה גילוי של שלוש מצוות שמרמזות כנגד שלושת הדברים שהם יסודות הקדושה בעולם, ואותם שלושה דברים זהו מצוות בא"י, כרמז שא"י ברקע של הנאמר "בראשית", וכן שהתורה ובנ"י מתגלים בשיאם בא"י, ולכן בזה היה יסוד בריאת העולם, שנברא כדי שנגלה כאן את רצון ה' ונגלה שמו ושכינתו בעולם. (וראה בספר 'בשערי הארץ' - 'מצות הביכורים', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, שמביא הסבר אחר על המיוחד בשלושת המצוות האלו).