משה ביום הקימו את המשכן "כלתה" נפשו  משום שהוא שישב פנים אל פנים מול הגבורה.

 ולא יכלה דעתו להכיל כי מעתה יש משכן ומזבח ומעתה בני ישראל ידמו כמי ה"מאכילים" את הקב"ה "לחם" בדמות קורבנות. 

לכן גם פגם בקדושתם האיסטרטגית שהקדים לקדושתם "משיחה". משל הקדושה נובעת מהמשיחה המשמת כחציצה. וכל עוד זו קיימת - הקדושה קיימת .

 לימים משיח יבטל משיחה זו ומימלא  קדושתם של השניים  המשכן והמזבח תפוג  ותתפוגג.

וכך שלמה מזרע דוד ביטל קדושת המשכן בהקימו את המקדש.  ולימים משיח צדקנו יוסיף ויבטל משיחת המזבח וקדושתו - בביטול הקורבנות.

 זו גם הסיבה שעם פתיחת פולחן הקורבנות במשכן בתחילת חומש ויקרא, נאלץ הקב"ה לקרוא למשה ומשה סירב עד אם האות "א" של הקריאה [במילה "ויקרא] תהא זעירה.

וכל כך, לחדד ולהדגיש את המשמעעות של המילה : "ויקר" [אירעיות]  במילה :"ויקרא" .

 דהיינו בעצם הקריאה מפי הגבורה כבר הייתה ברורה תוחלתם האירעית של אלה.

 משה אהרון