אש ה" ,לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 3/12/2021
בסד הפטרת השבת היא " רני ושמחי" ,דה"ת דלהלן הוא להפטרת שבת ור"ח
ד" להפטרת שבת מקץ חנוכה ר""ח טבת לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
אש ה"
-------------------------------------------------------------------
ההפטרה השבת חנוכה היא שונה מפאת קדושת ר"ח טבת בשבת זו אנו מוציאם שלשה ספרי תורה ,
פרשת מקץ , חנוכה , וקריאת ראש חודש ,מעין שמחת תורה ,אש נרות חנוכה מסמלת את טוהר התורה
נצחון מעטים על רבים ,אור על החושך טהרה על טומאה , בפרשה מופע פ"ס " כי הנה ה" באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש" מהי אותה אש ה"? הרי ה" אינו בעל דמות כלשהי ? המלבים מסביר," כי הנה", (נגד קול ה' משלם גמול לאויביו) מצייר שה' יבא לשלם להרשעים באש, ויען שהאש תבער ויתלהב ויתפשט מהרה ע"י הסופה וסערה ומדליקה ברגע את כל סביבותיו, מצייר כי לא יהיה עוד כמו עתה שמאחר את העונש עד אחר המות, רק "מרכבתיו" מה שימהר להעניש ולרוץ במרכבתו יהיה "כסופה" המלהיבה את האש, "להשיב בחמה אפו" החמה הוא הכעס הפנימי, והאף הוא העונש, אומר כי ינשב ויפיח על אפו ועונשו בסערת החמה הפנימית שהחמה תהיה כרוח המנשב על האף ואש העונש וגערתו שהוא העונש ישוב ויפיח עליו בלהבי אש שיתפשטו בכל מחנה גוג:".
כדי להבין יותר על חרון אפו של ה" נחזור לתחילת ההפטרה לפ"ס," וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה, נְאֻם ה" וְאֶל זֶה אַבִּיט: אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי. ג שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר - מַכֵּה אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה - עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה - דַּם חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה - מְבָרֵךְ אָוֶן. גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה" רשי מסביר""ואת כל אלה" - השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה (ויקרא ה) והיתה ללחם לאזכרה (שם כד)" ,אך מהו אותו נכה רוח וחרד על דבר ה"? המלבים מפרש," ואל זה אביט אל עני ונכה רוח" מי שהוא עני בחיצוניותו ונכה רוח בפנימיותו שרוחו נשברה ובכ"ז הוא "חרד על דברי" לשמוע בקולי, זה היה תכלית המקדש והקרבנות שנחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני, לא הקרבן עצמו הוא המבוקש רק מלאות רצוני וההכנעה שמראה האדם לפני במה ששומע אל דברי:" הקב"ה מלא כל הארץ כבודו , הוא אינו חפץ בקרבן מדושן ענג ,אך ריק מוכן... אלא הוא מחפש את הלב הנשבר בעצוב, שמחפש לקיים את רצון ה" בלב טהור, אולי קרבנו קטן , אך הוא טהור ונקי , זוכים את היונה מתיבת נח ??.. המלבים ממשיך לפרש," שוחט", אמנם אתם שאתם מביאים קרבנות ועודכם ברשעכם ואינכם שבים לפני, דעו כי בין מי שהוא "שוחט השור" לקרבן, או מי שהוא "מכה איש" לרצוח נפש, בין מי שהוא "זובח השה" לקרבן ובין מי שהוא "ערף כלב". וכן בין מי שהוא "מעלה מנחה" לקרבן או כנגדו מי שהוא "מעלה דם חזיר" לע"ז, או מי שהוא מזכיר את ה' ע"י לבונה שמביא, או מי שמברך און את הע"ז דעו כי שני אלה הקצוות שוים בעיני, כי "גם אלה" הראשונים שהם שוחט השור, זובח השה, מעלה מנחה, מזכיר לבונה, הם "בחרו בדרכיהם", הדרכים שהם חושבים לעבוד אותי בהם, אינם עושים מצד מצותי רק מצד בחירתם, כי אנכי איני רוצה בקרבנות כאלה בלא תשובה והכנעה לפני, וכן הצד השני שהם מכה איש עורף כלב וכו' "בשקוציהם נפשם חפצה" , הקב"ה כפי שהזכרנו מחפש שנקיים את מצוותיו לא כבדרך אגב , או כמצוות אנשים מלומדה , למה ככה צריך וזהו... זוהי אם ללמד זכות מידה פחותה של עבודת ה" הקב"ה רוצה מאיתנו יותר! קיים מצותיו באהבה , עם אש טהורה בעיינים מתוך רצון אמיתי וקרבת ה"
ממש , נכון זה לא קל ברוב הפעמים ,אך שימו לב לפ"ס מדהים!" שִׁמְעוּ דְּבַר ה" הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּדה" וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ." המלבים מפרש," שמעו דבר ה'" הצדיקים "החרדים אל דבר ה'", באמת, לא בהבאת קרבנות להתפאר במו כמו הצבועים, הנה אלה הצבועים שמתדמים שהם "אחיכם" במצות והם באמת "שנאיכם ומנדים אתכם", כי בלבם ישימו ארבם על יראי ה' האמתיים, אלה אומרים לכם לאמר רק "למען שמי יכבד ה'" ע"י הקרבנות שמביא לכבוד ולשם בפרסום עי"ז יכבד ה', משיב להם הנביא "ונראה" ר"ל האמת יתראה בעת "שמחתכם", שאז "הם יבשו", ויראו כי לא ירצה ה' בחונף רק בעבודת הלב באמת:".
שבת חנוכה , נרות השבת מתמזגים עם נרות החנוכה , באו נזכר לרגע בהלל ,בו מופיע הפ"ס," סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה" כִּי אֲמִילַם,"מצודת דוד מפרש,"דועכו" - אף אם כבו גחלתי כאש מעצי הקוצים הכבים מהר ור"ל אף אם הרגו רבים מישראל עכ"ז אבטח בשם ה' אשר אכריתם
"סבוני כדבורים" - אף כי סבבו אותי כדבורים הללו אשר יסבבו כלי מלא מדבש".
הדבר מלמדנו לבטוח בה" כחשמונאים שלא פחדו משלטון יוון הרשעה , אלא הדליקו את האש הטהרה והנצחון בהיכל ה" , כך עלינו להדליק את אותה אש, בדיוק כמו המכבים , כל נר הדולק בחנוכה מאיר לא רק בחג עצמו , אלא הוא משרה קדושה וטהרה גם לאחר חנוכה , בשאר ימות השנה , כדי שנזכור את אותה את שתמיד שתלוק בליבנו תדיר בברכת ה" חודש וחורף טוב חנוכה שמח!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
