chiddush logo

כבוד הלשון - פרשת מקץ

נכתב על ידי אורן מס, 3/12/2021

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

כְּבוֹד הַלָּשׁוֹן   פרשת מקץ

מא,מ: רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: נראה שצורת 'אגדל' במקום 'יגדל' מאפשרת להבין שלא מדובר בכסא עצמו אלא במה שהוא מסמל, דהיינו השלטון העליון. פרעה מבהיר שחוץ מן היושב על כסא המלך, כלומר הוא עצמו, יוסף יהיה גדול מכולם, כאילו אמר פרעה 'רק אני אגדל ממך, כל היתר – אתה תהיה גדול מהם'.


מא,נ: וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ: היה נכון יותר לכתוב 'וליוסף יולדו שני בנים', אלא שהדגש בלמ"ד בצירוף 'ילדה לו' מלמד שמה שהיה חשוב לאסנת וגם לפרעה הוא לידת הבכור, מנשה, כי הוא היה אמור להיות יורש העצר וה'פרעה' הבא. לפרעה לא היו בנים, ולפוטי פרע כהן און הייתה רק בת, אסנת, ולפי החוק המצרי, הבן הראשון שלה אמור היה לרשת את כסא פרעה. לכן 'וליוסף יולד' מנשה ועוד בן אחד פחות חשוב לפרעה, אפרים. ברכת יעקב לנכדיו אפרים ומנשה החזירה את האיזון בין השניים: וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם (מח,יט).


מב,כח: וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר, מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ: הדגש בזי"ן בצירוף 'מה זאת' מורה על החרדה הגדולה של אחי יוסף, והזעזוע שעבר עליהם עם גילוי הכסף שהושב לאחד האחים.


מד,י: אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה-לִּי עָבֶד: הדגש בלמ"ד בצירוף 'יהיה לי' מורה על הוויכוח החד בין האחים לשליחו של יוסף (אשר על ביתו) בשני נושאים: גורלו של ה"גנב" (אם ימות כדברי האחים או יהיה עבד כדברי השליח) ואם יתר האחרים יהיו גם הם לעבדים (כדברי האחים) או יהיו נקיים (כדברי השליח).


מד,טז-יז: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, מַה-נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה-נְּדַבֵּר, וּמַה-נִּצְטַדָּק ... וַיֹּאמֶר--חָלִילָה לִּי, מֵעֲשׂוֹת זֹאת; הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִהְיֶה-לִּי עָבֶד: שלושה דגשים רצופים בפסוק אחד באות נו"ן בצירופים 'מה נאמר', 'מה נדבר', 'מה נצטדק' מורים על התרגשותו של יהודה, שלקח על עצמו אחריות להחזיר את בנימין לאביו, והנה עתה העניין השתבש ויצא מכלל שליטתו. גם יוסף התרגש מאד בדברו אל יהודה, והדבר ניכר בדגש בשתי אותיות למ"ד בצירוף 'חלילה לי' ו'יהיה לי'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה