'אין פוחתין מעשרה מלכיות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות. ר' יוחנן בן נורי אומר: אם אמר ג' ג' מכולן יצא. הני עשרה מלכיות כנגד מי? אמר רבי: כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים; הלולים טובא הוו? הנך דכתיב בהו (תהלים קנ, ג) "הללוהו בתקע שופר". רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ... ואם אמר שלש מכולן יצא – כנגד תורה נביאים וכתובים; ואמרי לה: כנגד כהנים לוים וישראלים' (ר"ה לב,א). 'הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר - הנך ד"הללו א'ל בקדשו". כנגד עשרת הדברות - דכתיב בהו נמי שופר ולא שמעתיה אלא ראיתיה ביסוד רבינו יצחק בן יהודה. עשרת מאמרות שהעולם נברא בהן - בראש השנה' (רש"י). נראה שאמרו עשרה כנגד המאמרות הדברות וההילולים (מעבר לכך שיש בהם קשר לר"ה או לשופר), שבאלו יש התקדמות של העולם, ולכן כל אחד הביא שלב, בעשרת המאמרות ה' ברא את העולם, כך שיש בזה גילוי של מלכותו בעולם, וזה תחילת הבריאה שעדיין יש לחבר אליה תורה כיון שחסר בה חיבור זה (ולכן לא הייתה הבריאה עומדת כראוי עד מתן תורה: 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' [שבת פח, א]), השלב השני הוא מתן תורה שאז ירדה התורה לעולם, שנעשה חיבור לגילוי ה' ותיקון העולם, השלב השלישי הוא גילוי של ימות המשיח שהעולם כולו יתוקן, שזהו ההילולים שאמר דוד, שהמשיח בא מדוד. לכן אלו קשורים לר"ה שהוא זמן המלכת ה' בעולם, שכך העולם מתקדם בתיקון עד שה' ימלוך בעולם בשלמות לעתיד לבא. עוד נראה שזה כנגד בנ"י שיש בנו חלוקה לכהנים לוים וישראלים (כמו שמתגלה בכנגד שלושה פס'), שהכהנים עובדים במקדש שהוא קידוש העולם, וכעין המשך הבריאה: 'ויש אומרים: "אשר ברא אלקים לעשות", זו בית המקדש העתיד להיות' (תנחומא בובר בראשית יז,ב), כך שזה כנגד המאמרות שבהם נברא העולם. הלוים אחראים על הפצת התורה בישראל, ולכן זה כנגד עשרת הדברות. וישראל פועלים בעולם לגילוי ה', ודוד הוא המלך של כולם, כך שההילולים שאמר זה כעין בשם כל ישראל שמגלים את שבח ה' בעולם. כך שיש בזה גילוי של בנ"י שמגלים וממליכים את ה' בעולם, שזה מגלים במיוחד בר"ה. עוד נראה שבר"ה העולם נידון, ולכן ראוי להדגיש את היסודות שעליהם העולם עומד, וזהו שלושת הרגלים: 'שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים' (אבות א,ב). כנגד התורה זהו עשרת הדברות שנאמרו בקבלת התורה ובהם כל התורה גנוזה ('חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב {שיר השירים ה-יד} "ממולאים בתרשיש" כימא רבא. ר''ש בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה, הוה אמר: יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע, מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה' [שקלים טז,ב]). כנגד העבודה זהו עשרת ההילולים, שבמקדש היו הלוים אומרים מזמורים מתהלים בזמן העבודה. כנגד גמ"ח זהו עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, וכך יש אנשים שלהם עוזרים בגמ"ח. שכך בר"ה מגלים את יסוד עמידת העולם בקדושה, כדי לתקן ולהביא לדין טוב לשנה החדשה. (גם בזה מראים שהעולם של ה', שלכן עמידתו היא על יסוד קדושה, ובכך יש בזה משום גילוי מלכות ה' כראוי לר"ה). אולי העשרה נאמרו על עשרה מלכויות, אולם יש בהם גם גילוי של שלושת העשרה פס', שכנגד גילוי מלכויות זהו הלולים בתהלים, שדוד היה מלך וכן יש בזה גילוי של מלכות. כנגד גילוי של זכרונות זהו עשרת המאמרות שבהם נברא העולם שלנו, ואנו מבקשים מה' שיזכור אותנו (הנמצאים בעולם) לטובה. כנגד גילוי של שופרות זהו עשרת הדברות שנתנו בסיני שהיו אז קולות שופר (גם השופר משמיע קול, כעין רמז לקול ה' שאמר את הדברות בסיני). אולי יש בזה משום גילוי כנגד התנ"ך (כמו הדעה ששלושה פס' כנגד התנ"ך), שבתורה מסופר על בריאת העולם, ולכן זה כנגד המאמרות שבהם נברא העולם (ונאמרו בבראשית). כנגד נביאים זהו הדברות, שבהם גנוזה כל התורה, ובתורה יש את התושב"ע (שאחרת אין זו תורה אמתית אלא חלקית ולפעמים גם לא מובנת נכון), שהיא עוברת דרך המסורת שבע"פ, ולכן זה כנגד נביאים שהיו חלק ממסירת התורה ('משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה' [אבות א,א]). כנגד כתובים זהו ההילולים שאמר דוד שהם נכללים בחלק ה'כתובים'. אולי גם זה מגלה על יסודות הקדושה בעולם, שזהו תורה א"י ובנ"י, שתורה מתגלה בדברות, א"י מתגלה במאמרות כיון שהעולם נברא מא"י ('מציון נברא העולם' [יומא נד,ב]) וגם זה גילוי של קדושה בעולם (שא"י היא קדושה שמתגלת בעולם, והמאמרות זה דבר ה' שזהו קדושה במתגלה בעולם), ובנ"י מתגלים בהילולים שאנו מהללים ומזמרים לה' (וכל עבודת ה' שלנו בעולם זהו הילול לה'); שראוי לגלות זאת בר"ה בו העולם מתעלה בקרבה לה' (ואף דנים על גילוי הקדושה שלנו [עבודתנו] בעולם). אולי אפשר ששלושת הדברים מגלים על דברים שקשורים לר"ה: בר"ה נברא העולם, ולכן כנגד זה עשרת המאמרות. ביוה"כ קבלנו את התורה (שמשה הוריד אז מסיני) ולכן בסמוך לו ה' דן את העולם כדי לזכותו (הר"ן על הרי"ף, ר"ה ג,א; ד"ה 'שנאמר') כנגד זה נאמר עשרה דברות. העקידה הייתה בר"ה (לפי חלק מהמדרשים [ולפי מדרשים אחרים הייתה ביוה"כ, שגם בזה אפשר לומר שהוא בסמוך ולכן משפיע לכפרה]), ולכן זה מראה על מסירות הנפש שלנו לה' (כמו עקידת יצחק) ולכן משפיע לכפרה וזכות בדין, לכן כנגד זה עשרה הילולים שמרמז על מעשי בנ"י שגורמים לקידוש ה' (כהילול לה'). אולי גם זה מרמז על תיקון העולם, שיש בו שלושה חלקים: זמן, אדם ומקום. כנגד אדם זהו ההילולים שאדם אומר, כנגד מקום זהו המאמרות שבהם נברא העולם, וכנגד זמן זהו התורה שנבראה הרבה לפני העולם ומלווה את האדם בכל זמן ומורה לו מה לעשות (ומקדשת אף את הזמן, כחגים). אולי גם ישנם שלושה דברים בהם אפשר לראות את יד ה', שזהו בהיסטוריה, בגוף האדם ובירידת הגשמים (ראה 'תורת המקרא' "האזינו", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). לכן מרמזים בר"ה על אלו שהם גילוי יד ה' בעולם, שכך ראוי להראות בר"ה שה' קרוב לעולם, שאנו רואים את יד ה' בעולם (ובכלל מרמזים בכך שאנו מאמנים בשלמות בה' [שזה ראוי להדגשה בר"ה שה' מגלה מלכותו בעולם, וכן דן אותנו]). כנגד ההיסטוריה זהו כנגד ההילולים, שדוד מלך ופעל, וזה חלק מההיסטוריה שמתגלגלת בעולם, כנגד האדם זהו המאמרות שבהם נברא העולם שאז  נברא האדם בצורה מושלמת (עם כנו וכו'), כנגד הגשמים זהו הדברות, שירידת הגשמים קשורים לשמירת התורה על ידנו (שזהו הגילוי של יד ה' בזה, שאם מקיימים מצוותיו יורדים גשמים). (אולי יש שלושה הסברים לעשרת הפס', ועוד שני הסברים לשלושת הפס', כך שיוצא סה"כ גילוי של ל"ו, כנגד ל"ו צדיקים בעולם שמקבלים פני שכינה [אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר "אשרי כל חוכי לו", לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סנהדרין צב,ב)], ומשפיעים זכות לכל הדור דרכם; שכך בר"ה אנו מתעלים יחד איתם לזכות להתחבר לשכינה כראוי בזמן זה של קירבת ה' לעולם, וכן יש בזה זכות לזכאות בדין ולהיכתב לשנה טובה).