דיני תפילה והדלקת נרות בערב שבת (מרן הגר"ש גורן זצ"ל)
נכתב על ידי יניב, 16/1/2013
הלכות שכתב מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל בסידור תפילה לחייל (התשלא)
דיני תפילה והדלקת נרות בערב שבת
א. הזמן הקבוע להדלקת נרות בע"ש ברוב ערי א"י הוא עשרים ושתים דקה לפני שקיעת החמה בירושלים ובפ"ת ארבעים דקה לפני השקיעה. בא"י מתחיל זמן בין השמשות מסוף שקיעת עגול השמש עד כ-22 דקה לאחר השקיעה. ויש להזהר שלא לאחר הדלקת הנרות לאחר הזמן הקבוע ברוב הארץ שלא להכנס בספק חלול שבת.
ב. מדליקין את האורות בביהכ"נ ומתפללין מנחה כבימות החול ואין אומרים תחנון, ויש מוסיפין לפני מנחה בע"ש מזמור ק"ו מתהלים הודו לה' וכו', ידיד נפש, פרשת התמיד וקטורת.
ג. לא הדליקו נרות של שבת בזמן או שלא נדלקו הנרות של ביהכ"נ לפני מנחה, ברוב ערי ארץ ישראל מותר עוד להדליקם עד 14 דקות לאחר זמן הדלקת נרות, ובירושלים מותר עד כ-27 דקות לאחר זמן הדלקת נרות.
ד. לאחר מנחה נהגו לומר מזמורי תהלים: לכו נרננה, שירו לה', ה' מלך תגל, מזמור שירו לה', ה' מלך ירגזו עמים (תהלים צ"ה-צ"ט), המדברים על ימות המשיח שהם יום שכולו שבת ומוסיפים מזמור לדוד (תהלים כ"ט) לפי שיש בו שבעה קולות וכנגדם תקנו אנשי כנסת הגדולה ז' ברכות של ברכת העמידה בשבת וביחד הם ששה מזמורים כנגד ששת ימי המעשה. אומרים אנא בכח המרכב משם ס"ב והוא השם של מעשה בראשית, ולכה דודי וכו', המורכב לפי התלמוד (שבת קי"ט), ואח"כ מזמור שיר ליום השבת שעל ידו אנו מקבלים את השבת.
ה. מי שקבל עליו את השבת מבעוד יום באמירת מזמור שיר ליום השבת, או ע"י הדלקת נרות או באמירה בפה, אם זה היה מפלג המנחה ואילך שהוא כשעה ורבע לפני השקיעה ואילך אסור לו יותר לעשות שום מלאכה כדין שבת.
ו. מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול, ולכתחילה לא יתפללו ערבית לפני שקיעת החמה, אבל בדיעבד מותר לקבל שבת ולהתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך, ובלילה יקרא כל אחד שוב שתי פרשיות של ק"ש.
ז. חיילים ביחידות, הרגילים לאכול בקיץ ארוחת ערב גם ביום ששי בשעה הקבועה מבעוד יום ולא תהא להם אפשרות לערך סעודתם בלילה, רשאים להדליק נרות שבת, לקבל שבת, ולהתפלל ערבית כשעה ורבע לפני שקיעת החמה (או כ-53 דקות לפני זמן הדלקת נרות ברוב ערי א"י) ולקדש על היין ולהסב לארוחת שבת, גם אם עדיין יום ובלבד שיזהרו מעשית מלאכה לאחר קבלת שבת, אבל חייבים לחזור ולקרוא בלילה שתי פרשיות של קריאת שמע כמבואר בהלכות קריאת שמע.
ח. לאחר תפילת העמידה חוזר הקהל ואומר "ויכלו" בקול ומעומד. יחיד המתפלל בליל שבת אינו אומר "ויכלו" בסוף אלא אם כן יש עוד מישהו שאומר אתו.
ט. לאחר "ויכלו" מברך הש"צ לבד ברכת "מעין שבע", ולפי מנהג ספרד אומר אחריו הקהל "מגן אבות" והש"צ מסיים "אלקינו ואלקי אבותינו" עד "מקדש השבת".
י. אין אומרים ברכת "מעין שבע" אלא בבית כנסת קבוע, ולא במקום תפילה ארעי לשבת אחת בלבד.
יא. יו"ט שחל בשבת אומרים בלילה ברכת "מעין שבע" ואין מזכירים בה של יו"ט, פרט לליל ראשון של פסח שחל בשבת שאין אומרים ברכת "מעין שבע".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
