סדר תפילות ראש חודש

א. בערבית, שחרית ומנחה מתפללים י"ח ברכות ומוסיף "יעלה ויבא" לאחר רצה. אם שכח יעלה ויבא בערבית אינו חוזר. ואפילו לא התחיל אלא ברכת ותחזינה ואמר בא"י שוב אינו חוזר ליעלה ויבא.

ב. שכח יעלה ויבא בשחרית או במנחה, אם לא נזכר עד שגמר את כל התפילה חוזר לראש. אם נזכר לאחר שסיים ברכת ותחזינה ולפני מודים אומר יעלה ויבא במקומו, ואח"כ מודים. ואם לא סיים ברכת ותחזינה אלא שכבר הזכיר את השם יסיים למדני חוקיך ויאמר יעלה ויבא ואח"כ שוב ותחזינה. ואם נזכר לאחר מודים חוזר לרצה ומשלים תפילתו. ואם נזכר לאחר מוסף שלא אמר יעלה ויבא בשחרית אל יחזור על תפילת שחרית.

ג. במקרה של ספק אם אמר יעלה ויבא בראש חודש או לא, נחלקו בזה הפוסקים אם יחזור ויתפלל ושב ואל תעשה עדיף.

ד. נהגו לקרוא הלל בר"ח לאחר תפילת שחרית בדילוג (חצי הלל) ונחלקו הפוסקים והמנהגים לענין ברכה. יש שנהגו שלא לברך על הלל של ר"ח  ויש שנהגו שרק הש"ץ מברך לפניו לקרוא ולבסוף יהללוך, ולא הקהל, ויש שנהגו שבצבור גם הקהל מברך, אבל ביחיד אין מברכין. ויש שנהגו שגם היחיד מברך. ובצה"ל יברך הש"ץ לפניו ולאחריו והקהל ינהג כפי שרגיל מבית אביו.

ה. קורין את ההלל מעומד, ואין מפסיקין בהלל של ראש חודש אלא לצורך תפקיד בטחוני. אבל בימים שגומרים בהם את ההלל דין ההפסקה כדין הפסקה באמצע קריאת שמע כנ"ל בהל' ק"ש.

ו. אין אומרים הלל כשמתפללים בבית אבל, ובר"ח אין צורך לחזור ולאומרו בבית, אבל בחנוכה המתפללים בבית האבל יגמור כל אחד אח"כ בביתו הלל השלם. ואם מתפללים בבית האבל בשבת דר"ח אומרים שם הלל.

ז. לאחר הלל אומרים קדיש תתקבל, מוציאין ס"ת וקוראים ד' קרואים בפרשת פנחס כ"ח א'-ט"ו.

ח. סדר קריאת התורה בר"ח לפי מנהג א"י הוא כשיטת הגר"א: כהן- וידבר עד עולה תמיד, (פסוקים א-ג), לוי - את הכבש עד ריח ניחוח לה' (פסוקים ד-ח), לשלישי- חוזר: עולת התמיד עד ונסכה (פסוקים ו-י), ורביעי ובראשי חדשיכם עד ונסכו (פסוקים יא-טו). ולפי השו"ע חוזר לוי לואמרת להם עד רביעית ההין, ושלישי מעולת תמיד עד ונסכה וכו' ובצה"ל נוהגים כשיטת השו"ע.

ט. לאחר קריאת התורה, אומרים חצי קדיש, אשרי ובא לציון (בלי למנצח), מכניסין את הס"ת לארון, ח"ק, חולצין את התפילין ועומדים להתפלל (כל הצבור ביחד) מוסף של ר"ח, חזרת הש"ץ קדיש תתקבל, מוסיפים על שיר של יום ברכי נפשי (ולדעת הגר"א אומרים ברכי נפשי בלבד במקום שיר של יום).

י. זמן תפילת מוסף לכתחילה עד סוף ז' שעות זמניות של היום, שהוא כשעה אחת לאחר חצות היום, ובדיעבד יכול להתפלל מוסף כל היום. ואם שכח ולא התפלל ביום אין לה תשלומין בערב אפילו אם עדין ר"ח.