וידעת היום – פרשת בא

יב,מ: וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: גזירת הגלות הייתה ל 400 שנה בלבד (וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; בראשית טו,יג), אם כן מדוע נשארו במצרים 430 שנה? לפי הבנתי (ראה ביאור "תורה ככתבה" לבראשית כט,א), יעקב ברח מעשו ל"ארץ בני קדם" כלומר לבן דודו קדמה בן ישמעאל, אשר ישב במצרים (וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; בראשית כה,יח), ולאחר 38 שנה עזב אותו והלך ללבן בחרן, אליו הגיע בגיל 78. יוסף נולד כאשר יעקב היה בן 91 (שהרי כאשר היה יוסף בן 39, יעקב היה בן 130, כלומר ההפרש ביניהם הוא 91 שנה). יוסף נמכר לעבד כאשר היה בן 17, כלומר בשנתו ה- 108 של יעקב, כלומר לאחר הפסקה של 30 שנה מעת עזיבת יעקב את מצרים (מגיל 78 עד גיל 108), ואלו הן 30 השנים היתרות שבני ישראל ישבו במצרים, כדי להשלים 400 שנות גלות לפי הגזירה ב"ברית בין הבתרים". עוד אפשר ללמוד מהביטוי וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (פסוק מ"א), שעזיבת יעקב את קדמה ומכירת יוסף למצרים היו באותו תאריך. כדי להשלים בדיוק 30 שנה, אפשר להעריך שהתאריך הוא ט"ו בניסן. 'וידעת היום' מדוע ישבו ישראל במצרים 430 שנה ולא 400 שנה.