מתוך מבוא ל 

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם"

בבואי לכתוב את החיבור "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" עומדת לנגד עיניי התורה, תורת משה, המכונה "התורה שבכתב", כספר שמאפשר לכל אדם להגות ולהבין ממנו מה נכון לחיים, מהם התהליכים שה' מעביר את בני האדם ומהי מגמת ה' ביוצרו את האדם. 

מהלכים רבים שאדם חווה בחייו נראים לו לא מובנים ואולי גם לא מוצדקים. רק לאחר מכן הוא מבין מדוע הוא חווה אותם, והכל לטובה. זוהי 'אצבע אלוהים' שרק לאחר זמן ניתן לו להבינה, כלומר 'וידעת היום' מה שלא יכול היה להיות מובן "אתמול" (כלומר, בעת ההתרחשות), ואילו היום האדם משבח את ה' על כך.

אין בכוונת חיבור זה לחייב אף אדם לנהוג לפיו "הלכה למעשה", אלא הכוונה היא אך ורק להציג כיצד אני מבין בהגיונִי שלי את הדרך בה ה' מלמד אותנו להבין שאין עוד אלוהים מלבדו, מאז ולעולם.

אי"ם

וידעת היום – פרשת בראשית

בראשית א,א: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים: רק ה' יכול לכתוב או להכתיב בתורה את תולדות בריאת העולם, כי רק הוא לבדו היה נוכח בה. תיאור הבריאה לא מותיר ספק שאין אלוה אחר המסוגל לברוא עולם, וכי תורת האבולוציה של דרווין אינה אפשרית, אלא ה' מכוון את תהליכי הבריאה של כל הבריאה כולה. הקביעה כי וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (ב,ב) חותמת וחוסמת כל אפשרות של התפתחות הבריאה מעבר לבריאה האלוהית של שבעת הימים הראשונים. הערה: זה שהמדע היום מצליח לפתח זנים חדשים של ירקות ופירות – זה במסגרת הבריאה וה' אִפשר פיתוח זה. ה' לא אִפשר פיתוח הנעשה מעצמו.

ב,יד: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת: הפרת והחידקל יוצאים ממקום אחד, מאגם קבן בתורכיה, ושם כנראה מקומו של עדן. גדולת ה' היא שעד היום המדע לא גילה את מקומו של הגן.

ג,יא: הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ—אָכָלְתָּ:אין אפשרות להסתיר מה', לא מעשים (אָכָלְתָּ) ולא מחשבות (מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה).

ג,כא: וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר—וַיַּלְבִּשֵׁם: העור הוא החומר המשובח ביותר להכנת בגדים, לכן היום בגד מעור הוא יוקרתי. ה' עשה בגד מעור, בלי להרוג בעל חיים, וזאת גדולתו. ה' יכול לייצר עור, אדם יכול רק להשתמש בו, ולכן חייב להרוג בעלי חיים, וזה מותר לו, שהרי ה' מצווה את האדם: וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ (א,כח). השליטה (וּרְדוּ) צריכה להיות בצורה שתאפשר לו שימוש חופשי בדגים, בעופות ובכל חיה, כולל הריגתם לצורך הכנת בגד מעור.

ד,יב: כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ: עבודה וניידות – הן הקללות הראשיות של עולמנו. אדם היה רוצה שלא לעבוד כדי להתפרנס ולחיות, והיה רוצה לגור במקום קבוע משל עצמו, ולא להיות נייד. קין לא ידע זאת ולא חשש מכך, אלא חשש מזה שיהרגו אותו: וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי (יג). ה' קלל את קין בדבר שיתברר היום כקללה.